שימור מבנים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגית: עריכה מיישום נייד |
מ הסרת תו כיווניות |
||
שורה 34:
מאז, במרוצת המאות האחרונות, התרחשו תהליכים חשובים בתולדות הארץ והיישוב, אשר יצרו מסגרות חברתיות שהשפיעו על טיפוסי היישובים שקמו בארץ ישראל. המבנים והאתרים, שהם תולדה של התהליכים האלה, נותרו ללא הגנה חוקית.
ההתעוררות הציבורית לשימורם של מבנים בני עשרות ומאות שנים התגברה בעקבות הרס אתרים היסטוריים במשך עשרות שנים, במיוחד אובדן בניין [[הגימנסיה הרצליה]] בתל אביב, אשר הובילה להקמת [[המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות]], בחסות [[ועדת החינוך]] של [[הכנסת]] ו[[החברה להגנת הטבע]].
בראשית שנות [[המאה ה-21]] החל [[מינהל מקרקעי ישראל]] בהקמת מאגר ממוחשב של כל המבנים לשימור ברחבי הארץ. מהפך משמעותי בתחום השימור בישראל התחולל ב[[מרץ]] [[2009]], כאשר בית המשפט לעניינים מקומיים ב[[חיפה]] פסק פסיקה תקדימית, על פיה אדם שהרס מבנה לשימור ייאלץ לבנותו מחדש, ואף לשלם
==נגישות==
| |||