חוזה דבול – הבדלי גרסאות

בשנת 1097 התכנסו צבאות הצלבנים בקונסטנטינופול לאחר מסעם המשותף מזרחה באירופה. אלכסיוס הראשון אשר ביקש רק את עזרתם של חלק מן האבירים מן המערב כדי לסייע כשכירי חרב במלחמה ב[[סלג'וקים]], עצר את הצבאות הצלבנים בעיר ולא התיר להם להמשיך בדרכם ל[[ירושלים]] עד אשר נשבעו כי ישיבו לאימפריה כל שטח שיכבשו בדרכם ואשר היה שייך בעבר לאימפריה הביזנטית‏‏‏הביזנטית{{הערה|1=‏‏Spinka‏Spinka M., [http://www.jstor.org/sici?sici=0009-6407(193906)8%3A2%3C113%3ALCOTEC%3E2.0.CO%3B2-8&cookieSet=1 Latin Church of the Early Crusades], '''Church History''' 1939;8:113–131,113‏113}}. מנהיגי הכוחות נעתרו בסופו של דבר לדרישה, אולם נשבעו כבודדים ולא כקבוצה. חלקם, כמו למשל [[רמון הרביעי, רוזן טולוז]], היו כנים בשבועתם, אחרים כמו בוהמון, מעולם לא חשבו לעמוד בהבטחתם. בתמורה לשבועתם סיפק אלכסיוס לצלבנים ליווי צבאי ומדריכים‏‏ומדריכים{{הערה|1=‏AnnaAnna Comnena,

[http://www.fordham.edu/halsall/basis/AnnaComnena-Alexiad10.html '''The Alexiad''': Book X], 261.‏}}. הצלבנים היו ממורמרים מן השיטות הביזנטיות ביחסים בינלאומיים. כך למשל, העובדה שהאימפריה הביזנטית ניהלה משא ומתן לכניעתה של [[איזניק|ניקאה]], בעוד הצלבנים מטילים מצור על העיר מתוך תקווה להפילה ולממן בשלל את המשך מסעם. הצלבנים אשר חשו נבגדים משיטותיו של אלכסיוס, אשר הצליח להשיב לעצמו חלק ניכר מאסיה הקטנה ובה ערים חשובות ואיים, המשיכו בדרכם ללא סיוע ביזנטי. בשנת [[1098]], לאחר שאנטיוכיה נפלה לידיהם בעקבות מצור ממושך שבעקבותיו מצאו עצמם הצלבנים במצור בתוך העיר, אלכסיוס עשה דרכו לפגוש בהם, אולם לאחר ששמע מ[[סטפן השני, רוזן בלואה]] כי המצב חסר תקווה, שב על עקבותיו לקונסטנטינופול. הצלבנים, אשר עמדו באופן מפתיע במצור, האמינו כי אלכסיוס נטש אותם וראו בביזנטים גורם שלא ניתן לתת בו עוד אמון‏‏אמון{{הערה|1=‏RuncimanRunciman, S.,(1980). '''The First Crusade'''. Cambridge University. ISBN 0-521-23255-4. pp. 182-183‏183}}. לכן, ראו את שבועתם לאלכסיוס כמבוטלת‏‏כמבוטלת{{הערה|1=‏AnnaAnna Komnene, The Alexiad, XI, 291.‏}}. עד לשנת 1100 קמו מספר [[המדינות הצלבניות|מדינות צלבניות]], בהן נסיכות אנטיוכיה אשר נוסדה על ידי בוהמון בשנת 1098. בוהמון תבע את אנטיוכיה לעצמו, אף שנטען כי יש להשיב את אנטיוכיה לביזנטים, למרות התנהגות אלכסיוס‏‏אלכסיוס{{הערה|1=‏SpinkaSpinka, Latin Church of the Early Crusades, 113‏113}}. מנגד עמד אלכסיוס על תביעתו לחזקה באנטיוכיה. לאנטיוכיה היה באותה עת [[נמל]] חשוב, והיא שימשה מרכז מסחר במזרח התיכון ומאחז של ה[[נצרות אורתודוקסית|נצרות האורתודוקסית]], שבה ישב פטריארך יווני. היות שאנטיוכיה נכבשה מידי הקיסרות הביזנטית רק עשרות שנים ספורות קודם לכן, לא הכיר אלכסיוס במעמדה של נסיכות אנטיוכיה והאמין כי על בוהמון לעמוד בשבועתו משנת [[1097]] ולהשיבה לקיסרות הביזנטית. לכן, יצא אלכסיוס בניסיון לגרש את בוהמון מאנטיוכיה.