הסתדרות העובדים הלאומית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מאין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 28:
 
הסתדרות העובדים הלאומית הוקמה בכינוס ועידת היסוד של הע"ל ב-[[9 באפריל]], [[פסח]] [[1934]] כ"ד בניסן תרצ"ד בקולנוע עדן בירושלים. הקמת הסתדרות העובדים הלאומית, ובצידה קופת חולים לאומית, נועדו לספק תעסוקה ושרות רפואי לפועלים שאינם חברי ההסתדרות הכללית.
{{ציטוט|"בשעה 09.00 בערב, היה המגרש מסביב לאולם "עדן" מלא וגדוש קהל. הכניסה לאולם הייתה קשה. יוזמי הועידההוועידה, למודי ניסיון, הכניסו לאולם רק את אלה שהיו בטוחים שאינם שליחי הכוח ההורס, הבא בכוונה תחילה לשם פרובוקציות והפרעות. ב-09.30 כבר היה האולם מלא עד אפס מקום. באולם בלטו ציונים ותיקים וסופרים שבאו לחזות במחזה החגיגי. הבימה כולה הייתה עטופה בדגלי תכלת-לבן. התבלט במיוחד דגל העבודה של הרצל על שבעת כוכביו, המסמלים את שבע שעות העבודה, שאותן חזה בעיני רוחו מחולל הציונות, ותמונותיהם של מנהיגי הציונות.
 
ב-09.30 פתח [[עקיבא ברון]] בשם הוועדה המייסדת את הישיבה ואמר "קומץ אנשים אמיצים נלחם זה כמה שנים להחזיר לפועל העברי את כתר הלאומיות וסוף סוף הבקיעו אנשים אלה דרך רחבה, דרך המלך ממש, לאלפים ולרבבות של פועלינו הלאומיים. דרך המובילה ציונה. הסתדרות העובדים הלאומית לא תעמוד מנגד ליתר חלקי העם, לא תצפה ולא תדרוש שהעם יישאנה על כפיו. הסתדרות העובדים הלאומית מקבלת על עצמה להיות החלוץ העובר לפני המחנה, סולל הדרכים וצבא הכיבוש לכל העם העברי על כל מעמדיו, עדותיו וקהילותיו באשר הם שם". כל הקהל והצירים קמו על רגליהם ושרו את "התקווה" בהתלהבות ובחרדת קודש".|מקור=יהושע אופיר, ספר העובד הלאומי, חלק ראשון, בהוצאת הסתדרות העובדים הלאומית בארץ ישראל}}