טומאת מדרס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
[[Fileקובץ:מדרס לטומאה ב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|אשה בעת נדתה עומדת על שטיח בתוך [[מעלית]]. על ידי שימת רוב משקל גופה על השטיח, הופכת אותו למדרס טמאה]]
 
במונח ה[[משנה]], '''טומאת מדרס''' היא אחת מדרכי ההיטמאות, והנהו ביטוי המסמן חפץ שנהפך להיות - או ראוי להיות - [[אב הטומאה]]. במקורות אחרים, נקראת הטומאה בשם '''טומאת משכב ומושב'''.
 
טומאה זו, נגרמת על ידי העברת טומאה מגוף חי לאובייקט אחר. אדם כאשר הוא זב, או אשה שהיא זבה או נידה או יולדת, שכוב/ה על חפץ המיועד למשכב או למושב - כמו [[מיטה]] המיועדת ל[[שכיבה]] או [[כיסא]] המיועד ל[[ישיבה (תנוחה)|ישיבה]], ובאופן דומה - "מרכב" - חפץ המיועד לרכיבה. החפץ נהפך להיות '''טמא מדרס''', ורמת טומאתו מוגדרת כ[[אב הטומאה]] הראוי לטמא אדם או כלים טהורים בנגיעתם בו בלבד.
== המקור ==
 
מקור תורת המדרס מופיע ב[[ספר ויקרא]];
שורה 10:
{{הדגשה|כָּל הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו הַזָּב יִטְמָא וְכָל הַכְּלִי אֲשֶׁר יֵשֵׁב עָלָיו יִטְמָא|ויקרא טו ה|ויקרא טו ד}}
 
=== פירוש המילה ===
המילה מדרס שורשו פירושו כעין דריסה, כלומר כל כלי או חפץ העשוי לדריסת רגלי אדם. דוגמאות למדרס כוללות חפצים וכלים ששימושם רב בחיי יום-יום רגילים; [[כסא]], [[ספה]], [[מזרן]] וגם [[שטיח]].
 
== אופני היטמאות ==
שורה 26:
* '''[[זב (טמא)|זב]]''': גבר שיצאה מאיבר מינו הפרשה חולנית הנקראת "זיבה" והדבר קרה מספר פעמי, עליו להמתין עד שיעברו שבעה ימים רצופים ללא הפרשה זו ("שבעה נקיים"), ואז עליו לטבול ב[[מעיין]] (ולא במקווה) ולהביא קורבן להשלמת טהרתו.
 
התורה קבעה על הזב סדרת חומרות מיוחדות: א. "טומאת מדרס" - חפץ שהזב ישב, שכב, נשען או רכב עליו נעשה "אב הטומאה" כמותו. ב. "מעיינות" - נוזלי הגוף של הזב (רוק, זרע, זוב, שתן) מטמאים כ"אב הטומאה". ג. "היסט" - אדם או כלי שהזב והדומים לו הזיזו אותו, גם אם לא נגע בו, נטמא ונעשה "ראשון לטומאה".
 
* '''[[נידה]] ו[[זבה]]''' - אישה במהלך הו[[וסת]] החודשית נקראת "נידה", והיא "אב הטומאה" למשך שבעה ימים (כולל ימי הווסת עצמם), ובסופם עליה לטבול ב[[מקווה]]. אישה שמדממת שלושה ימים רצופים בזמן שלא צפתה ווסת נקראת "זבה". עליה להמתין עד שיהיו שבעה ימים שלמים ללא דימום ("שבעה נקיים"), ורק אז תוכל להיטהר בטבילה במקווה ובהקרבת קורבנות.
שורה 51:
== הדיון בשטיח קבוע ==
 
ככל הנראה, המדרס שעליו כיוון המשנה הייתה מסוג של שטיח ניידי שאינו קבוע במסמרים. ה[[תוספתא]] הרחיבה את הדיון דיון על שטיח שהוקבע בקרקע על ידי מסמרים ודנוהו כמוכשר להיטמא טומאת מדרס. אולם, פירוש ה'''חסדי דוד''' (הרב [[דוד פרדו]]) מחליף גירסת התוספתא ומטהר שטיח שהוקבע במסמרים לקרקע מטעם שהשטיח בטל לגבי הקרקע, והוא נחשב כעצם הקרקע שלעולם אינו מקבל טומאה.{{הערה|1=פירוש חסדי דוד לתוספתא כלים יא, י}}
 
== ראו גם==