אברהם לנדא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון ל"שימש כ" לאחר הסכמה בדף שיחתי |
הגהה, עריכה |
||
שורה 11:
|מקום פטירה= [[צ'חנוב|טשכנוב]]
|סיבת הפטירה=
|מקום קבורה=
|חסידות= [[חסידות טשכנוב|טשכנוב]]
|מקום מגורים= ב[[עיירה]] [[צ'חנוב|טשכנוב]] שב[[פולין]]
שורה 38:
בשנת תק"פ התמנה כרבה של טשכנוב, וכיהן בה עד פטירתו. מיד לאחר קבלת הרבנות הקים בה ישיבה ועמד בראשה. עם תלמידי הישיבה נמנו רבים שלימים התפרסמו כגדולי תורה בפולין.
במשך שנים רבות סירב לנהוג באדמו"רות. רק בשנת [[תרכ"ו]] ([[1856]]), לאחר פטירת ה[[חידושי הרי"ם]] מגור, הצליח רבי אלעזר הכהן מפולטוסק לשכנעו לקבל על עצמו אדמו"רות, בטענה כי יש למלא את החלל שנוצר עם פטירת הרבי מגור.
בין הבאים לטשכנוב להסתופף בחצרו של הרבי מטשכנוב היו רבי [[אברהם בורנשטיין]], רבי [[יחיאל מאיר מגוסטינין]] ורבי אלעזר הכהן מפולטוסק. בשבע השנים האחרונות לחייו העביר את משרת הרבנות בטשכנוב לידי בנו רבי יעקב לנדא.
רבי אברהם מטשכנוב נפטר בה' באדר א' תרל"ה. הוא נקבר בבית הקברות היהודי הישן בטשכנוב ששכן במרכז העיר. גדולי הרבנים הספידוהו, וחלק מההספדים הודפסו כספרים.{{הערה|'''נחל בכי''' מאת רבי אלעזר הכהן מפולטוסק, '''קול ברמה נשמע''' מאת רבי ישראל מרדכי טונקלנג מוורשה, '''תולדות אברהם''' מאת רבי בנימין דוד רבינוביץ מוורשה.}}
לאחר פטירתו הוסב שמה של הישיבה המקומית בטשכנוב ל"בית אברהם" על שמו של רבי אברהם מטשכנוב. מדי שנה, ב[[יום השנה]] לפטירתו, נהגו תושבי העיר לפקוד את ה[[אוהל (קבר)|אוהל]] שלו בבית הקברות המקומי. מנהגם היה להקיש שלוש פעמים עם מפתח על דלת האוהל ורק לאחר מכן להיכנס פנימה.
בקיץ [[תש"א]] ([[1941]]), בעיצומה של [[מלחמת העולם השנייה]], נודע שהנאצים מתכוננים לחרוש את שטח בית הקברות הישן של טשכנוב שבמרכז העיר כדי להכשיר את המקום לבניית מבנים לשימושם. [[יצחק מנחם מנדל דנציגר|האדמו"ר מאלכסנדר]], ששהה אז ב[[גטו ורשה]], הורה על העתקת קברו של הרבי מטשכנוב ממקומו. קבוצת יהודים פתחה את קברו כדי להעביר את גופתו לבית הקברות החדש ולעיניהם התגלתה גופתו כשהיא שלמה.{{הערה|עדות בן העיר נחמן סגל, לימים גבאי בית הכנסת הגדול ב[[בני ברק]], שהיה עד ראייה למעשה.}}
לאחר המלחמה שבו שרידי היהודים לעיר והקימו גלעד על קברו של הרבי מטשכנוב משברי מצבות שעקרו הנאצים מקברים סמוכים.
לזכרו של רבי אברהם מטשכנוב הוקמו מוסדות טשכנוב בשכונת [[רמות אלון|רמות]] בירושלים.
שורה 56:
ידידו בעל [[חידושי הרי"ם]], לאחר שפסק בעניין התרת עגונות, כתב:
{{ציטוטון|איני רוצה לסמוך עלי לבד, ובקשתי מאוד לשאול את כבוד הרב הגאון הצדיק אבדק"ק טשעכנוב נ"י. והגם ששמעתי שאינו רוצה לכתוב [[שו"ת]], עם כל זה די שיסכים לי בעל פה.}}{{הערה|בעשרים שנותיו האחרונות נמנע רבי אברהם לנדא מלהעלות את תשובותיו על הכתב.}}
רבי [[עקיבא איגר]] העיד עליו שהוא "אריה דבי עילאי",{{הערה|כינוי שבח נמלץ לתיאור אדם גדול, מקורו מ[[מסכת חולין]] נט, ב. שם הוא משמש ככינוי ל[[טיגריס]].}}
תלמידו של רבי אברהם לנדא, רבי יוסף קרא, מעיד עליו:
שורה 81:
* בנו הגדול רבי '''[[זאב וולף לנדא]]''' (נפטר: [[י"א באלול]] [[תרנ"א]]) - שימש כאדמו"ר ב[[סטריקוב]]. היה חסיד של רבי [[מנחם מנדל מקוצק]], ונחשב לחכם שבחבורה. לאחר פטירת רבי מנדל נסע לתלמידו [[יצחק מאיר אלתר|רבי יצחק מאיר]], ה"חידושי הרי"ם". לאחר פטירת אביו רבי אברהם, החל לשמש באדמו"רות לאלפי חסידים. היה מפורסם בדיבורו ב[[לשון הקודש]] בשפה צחה ומדוקדקת. דברי תורתו נדפסו בספרים 'זר זהב-כתר תורה' ו'אמרות טהורות'. לאחר פטירתו החל אחיו רבי יעקב לשמש באדמו"רות. בניו של רבי זאב וולף אף הם שימשו באדמו"רות. בנו רבי '''מרדכי מאטל''' (נפטר: [[י' באייר]] [[תרע"ז]]) אף הוא נסע לקוצק ולגור. לאחר פטירת אביו החל לשמש כאדמו"ר בסטריקוב ולאחר מכן בטשכנוב. היה מפורסם כסופר מוכשר וחריף. ספרו 'דורש טוב' נדפס כנספח לספרו של אביו 'זר זהב-כתר תורה'. בנו השני רבי '''מנחם מנדל''' ([[תרי"ב]] - [[תרצ"ו]]) שימש כאדמו"ר בגומבין לחסידים רבים.
* בנו השני רבי '''[[דב בעריש לנדא]]''' (נפטר: [[כ"ה בסיוון]] [[תרל"ו]]) - שימש כאדמו"ר ל[[חסידות וורקא|חסידי וורקא]] ב[[ביאלא פודולסק|ביאלה]]. היה חסיד של רבי [[יצחק מוורקא]] ושל בנו [[מנחם מנדל קאליש|רבי מנדל]]. לאחר פטירתו עברו חסידיו ל[[חסידות אלכסנדר|אדמו"רי אלכסנדר]], ובהמשך חלקם חזרו אל בניו, רבי '''[[אהרן צבי לנדא|אהרן צבי]]''' ואחריו אחיו רבי '''[[אלימלך מנחם מנדל לנדא|אלימלך מנחם מנדל]]''' ממנו יצאה [[חסידות סטריקוב|שושלת סטריקוב]]. בנו של רבי אהרן צבי, רבי '''מנחם מנדל''' כיהן אף הוא באדמו"רות בפולין ובארצות הברית. חיבר ספר בשם "שמש ומגן".
* בנו השלישי '''רבי יעקב לנדא''' (נפטר: [[י"ט בטבת]] [[תרנ"ו]]) - שימש כאדמו"ר ביעזוב. היה חסידם של רבי [[מנחם מנדל מקוצק]], רבי [[יצחק מאיר אלתר]] מ[[חסידות גור|גור]], אביו רבי אברהם ואחיו רבי זאב וולף. מילא את מקום אביו ברבנות טשכנוב שבע שנים. לאחר שעזב את הרבנות עלה ל[[ארץ ישראל]] במטרה להתיישב אך מחמת העניות חזר לפולין והתגורר בו[[ורשה]]. לאחר פטירת אחיו רבי זאב וולף החל לשמש באדמו"רות. בנו רבי '''מנחם מנדל חיים לנדא''' ([[ה' בכסלו]] [[תרכ"ב]] - [[ז' באדר]] [[תרצ"ח]]) מילא את מקום אביו וכיהן ב[[זוויירצ'ה|זאווירצה]]. עסק במסחר ולאחר מכן ברבנות בוידובה, פינטקי, פשרוב, נאווידוואהר וזווירצה. היה סופר פורה, עסקן ומחנך.{{הערה|ראו:{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Ohel of tzadiks from Jeżów and Zawiercie|תצוגה=אוהל רבי יעקב לנדא ובנו רבי מנחם מנדל חיים לנדא בבית הקברות היהודי בוורשה}}}} חיבר ספר בשם "ויעש אברהם" על מנהגי סבו.
* בנו רבי '''[[רפאל לנדא]] מז'דונסקה-וואלע''' - סירב לקבל על עצמו רבנות או אדמו"רות, אך פתח בית מדרש עצמאי ב[[ורשה|וורשה]].
שורה 99:
בארבעים שנותיו האחרונות נמנע רבי אברהם לנדא מטשכנוב מלהעלות חידושי תורה על הכתב, ובעשרים שנותיו האחרונות נמנע מלהעלות את תשובותיו על הכתב. לכן, נשאר יבול מועט יחסית מתורתו. עיקר תורתו נשתמרה בזכות נכדו ותלמידו רבי מנחם מנדל חיים מזאווירצא שהתמסר להנציח את תורת סבו. הוא החל ללמוד אצלו בהיותו ילד בן חמש וכשנפטר סבו היה רבי מנחם מנדל חיים בן שלוש עשרה בלבד. למרות זאת הוא נחשב גדול מנציחי הרבי מטשכנוב וזכה שאף דודיו, בני הרבי, סמכו על אמינות דבריו. בדורות שלאחר מכן, מאז שנות ה-30 של המאה ה-20, התמסרו כמה מצאצאיו להוצאת תורת הרבי מטשכנוב, ובראשם זאב וולף יחיאל לנדא ויעקב ורדיגר (אביו של [[אברהם ורדיגר]]).
* '''אהבת חסד''' - חידושי הלכות בסדר נשים וסדר טהרות. יצא לאור על ידי נכדו ותלמידו רבי מנחם מנדל חיים מזאווירצא, תרנ"ז. מהדורה חדשה יצאה
* '''בית אברהם''' - חידושי הלכות בתלמוד וברמב"ם. יצא לאור בשנת תרנ"ט על ידי נכדיו, בני רבי רפאל לנדא. מהדורה שנייה: על ידי צאצאו זאב וולף יחיאל לנדא, תשי"ט. מהדורה שלישית: על ידי צאצאו אברהם שמואל פולק, תשמ"א.
* '''הגדה של פסח - ברכת אברהם''' - נכתב על ידי נכדו רבי מנחם מנדל חיים מזאווירצא. יצא לאור על ידי יעקב ורדיגר בתרצ"ט ובתש"י. מהדורה שלישית: על ידי אברהם ורדיגר, תשס"א.
שורה 113:
* יעקב ורדיגר (עורך), '''זכותא דאברהם''' תולדות, הליכות, מנהגים, תש"ט-1949.
* '''תולדות אברהם''', הקדמה לספר "צדקת אברהם", בני ברק, תשס"ג-2003.
* [[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|יצחק אלפסי]], '''החסידות''', תל אביב: הוצאת מעריב, 1977, עמ'
*[[אהרן סורסקי]], '''מרביצי תורה מעולם החסידות''', חלק א, בני ברק, תשמ"ו, עמ' קטו-קמא.
| |||