אנגקור – הבדלי גרסאות

|קואורדינטות=

|מפה={{מפת מיקום|מדינה=קמבודיה|שם=אנגקור|אורך=103.833333|רוחב=13.433333|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=אתר היסטורי|כיוון כתב=ימינה|סטייה אנכית=-4}}

'''אנגקור''' ([[קמרית]]: '''ក្រុងអង្គរ''') הוא שמו של אזור ב[[קמבודיה]], שבו היו במהלך ההיסטוריה כמה [[עיר בירה|ערי בירה]] של [[קמבודיה|האימפריה הקְמֶ‏רית]]. האזור כולו מכונה "אנגקור"{{הערה|המילה "אנגקור" מקורה במילה '''נגארה''' ב[[סנסקריט]], שפירושה "עיר". Higham, Charles (2001). The Civilization of Angkor. Berkeley: University of California Press. p. 4.}}, ובו שכנו מרכזיה של האימפריה הקמבודית, החל מהקמת עיר הבירה הראשונה ב[[המאה ה-9|מאה ה-9]] ועד לחורבנה של האימפריה הקמרית במהלך [[המאה ה-15]], בשיאו השתרע אזור אנגקור על שטח של כ-1,000 קמ"ר, אוכלוסייתו מנתה כ-750,000 נפש והוא היה המתחם העירוני הגדול בעולם.

 

 

===ג'איאוָ‏ארמאן השביעי===

עם מותו של סוריאוָ‏ארמאן השני, בערך בשנת [[1150]], השתרר במדינה מצב של חוסר סדר, סכסוכים פנימיים ולחץ חיצוני, שהגיע לשיאו בשנת [[1177]], כאשר בני עם ה[[צ'אמפה]], ששלטו ב[[וייטנאם]] של היום באותה תקופה, פשטו דרך נהר ה[[מקונג]] ודרך אגם [[טונלה סאפ]], בזזו את עיר הבירה [[יאשודהארפורה]] והרגו את המלך. המלך ג'איאוָ‏רמאן השביעי הצליח להדוף את התוקפים בסדרת קרבות בים וביבשה. בשנת [[1181]] עלה ג'איאוארמן על כס המלכות, וכדי לחגוג את ניצחונו בנה על חורבות יאשודהארפורה בירה חדשה, '''[[אנגקור תום]]'''. עם בניית הבירה החדשה החל בבנייה מסיבית; המקדש שבנה נקרא '''באיון''', והוקדש ל[[בודהא]]. מונומנטים נוספים שבנה היו, בין השאר, '''טא פרוהם''', '''פריהא חאן''', '''טא סום''', ו'''באנטֶאי פריי'''. תנופת הבנייה הייתה ביטוי למעבר דת המדינה מ[[הינדואיזם]] ל[[מהיינה]], זרם חשוב ב[[בודהיזם]] שאותו אימץ ג'איאוָ‏רמאן השביעי כדתו האישית. בזמן שלטונו של המלך הוכנסו למקדשים ההינדיים תמונות ופסלים של בודהא, ואנגקור ואט הייתה באופן זמני למקדש בודהיסטי‏‏{{הערה|1=‏Higham, עמ' 116 והלאה.‏}}.{{ש}}

לאחר מות המלך אינדראוארמאן השני, יורשו של ג'איאוָארמאן השביעי, בשנת [[1243]], החל המלך ג'איאוָארמאן השמיני, שהשתייך לפולחן שיווה, במערכה להחזרת הפולחן ההינדי. הוא היה [[איקונוקלאזם|איקונוקלסט]], ועסק רבות בהשחתת פסלים ודימויים בודהיסטיים, ובהשבת המקדשים ההינדיים לייעודם המקורי, ייעוד ששונה בידי קודמיו. במהלך הרסטורציה הפך מקדש באיון למקדש לשיווה, ודמות בודהא הושלכה לבאר. ברחבי המתחם כולו הוחלפו פסלי בודהא בפסלי לינגאם. המאבק בין הדתות נמשך עד [[המאה ה-14]], בה התקבעה ה[[טהרוואדה]], ענף אחר של הבודהיזם, כדת הדומיננטית באזור‏‏{{הערה|1=‏שם, שם.‏}}.

 

===פולחן וישנו===

בתחילת ימיה של אנגקור, היה פולחן [[וישנו]] משני לפולחן [[שיווה]]. נראה ששינוי החל להתרחש בתחילת [[המאה ה-12]], עם בניית אנגקור ואט על ידי המלך סוּרָאוָאיָרָאמָאן (Suryavarman) השני, שבנה אותה כ[[מאוזוליאום]] שלו. הדמות העיקרית באנגקור ואט היא דימוי של וישנו, וכתובת שנמצאה במקום מציינת את סוּרָאוָאיָרָאמָאן כ"פאראמאוישנולוקה" (Paramavishnuloka), "הוא אשר נכנס לעולם השמימי של וישנו"‏‏{{הערה|1=‏שם, עמ' 118.‏}}.