פרנץ פנון – הבדלי גרסאות

בכתביו הטיף ל[[מהפכה]] מתמדת, לנטישת [[אירופה]] ותרבותה, לפרישה מה[[מודרניות]] ומה[[תעשייה|תיעוש]], ל[[אלימות]] שחורה נגד הלבנים ול[[פמיניזם|שחרור האישה]]. האלימות, לשיטתו, היא שלב הכרחי בדרך ל[[שחרור]], כאמצעי עבור אלה הרוצים להשתחרר מעול של [[דיכוי]]. ה[[טרור]] עליו הוא מדבר איננו טרור "עיוור" או טרור לשמו, אלא טרור מכוון למטרה פוליטית מוגדרת, והינו בעלולו שיטה והנהגה מהפכנית. ב[[הקדמה]] שכתב לספרו של פנון, "'''מקוללים עלי אדמות'''", הקצין [[ז'אן-פול סארטר]] את עמדתו של פנון בנושא הבחירה בדרך האלימות. פנון לא מחה על כך, אך בהזדמנויות אחדות דיבר על רצונו להבהיר את דבריו ולהעמידם על דיוקם. הדבר לא עלה בידו, מאחר שנפטר מ[[לוקמיה]] בדצמבר [[1961]], שבועות אחדים לאחר שהספר יצא לאור.