האינפלציה בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הקודם תקין |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1 ב\2\3 \4\5 |
||
שורה 277:
השליטה בכלי האינפלציוני המרכזי, ה[[ריבית]], הועברה במידה רבה לשליטה בלעדית של [[בנק ישראל]], שבראשו הועמדה שורה של [[נגיד בנק ישראל|נגידים]] מהאסכולה ה[[מוניטריזם|מוניטריסטית]]. נגידים אלה צידדו בשמירת הריבית בגובה רב, ודרבנו את הממשלה לקצץ את תקציבה לעתים קרובות. הבעיה העיקרית שאיתה התמודדה המערכת הכלכלית בישראל בתחילת [[המאה ה-21]], במיוחד בתקופת תחילת [[האינתיפאדה השנייה]] הייתה אבטלה גבוהה שעמדה על כ-10% מכוח העבודה (שיעורים דומים לאלה של המיתון הקשה בשנות ה-60), ושיעורי צמיחה נמוכים יחסית. עם זאת, מגמה זאת השתנה לקראת אמצע העשור הראשון, עם שיעורי צמיחה גבוהים של כ-5%-6% וירידה באבטלה.
נכון לשנת 2014, מפעיל בנק ישראל [[מדיניות מוניטרית]] המכוונת ליעד אינפלציה של בין 1% ל-3%. הכלי המרכזי בו הוא מנסה להשיג מטרה זו הוא שינוי [[ריבית בנק ישראל]]{{הערה|[http://www.boi.org.il/he/MonetaryPolicy/MonetaryPolicyFramework/Pages/Default.aspx ניהול המדיניות המוניטרית], באתר [[בנק ישראל]]}}, המגדירה את הריבית [[מק"מ|למלווים ממשלתיים קצרי מועד]], וממנה נגזרות ריביות על הלוואות רבות נוספות במשק. קיימת ביקורת רבה על גישה פשטנית זו, ומבקרים רבים טענו שהסתמכות בנק ישראל על אמצעי בודד לשליטה על האינפלציה במדינה אינה מעשית{{הערה|[http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3632042,00.html דיוויד בלום, אסטרטג המטבעות הראשי של בנק HSBC, על שינויי הריבית], 26 במאי
מדידת האינפלציה הרשמית בישראל, עליה מתבסס גם בנק ישראל בחישוביו, נעשית על ידי [[מדד המחירים לצרכן]], הנמדד מדי חודש על ידי [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]]. קיימות טענות לכך שהוא אינו מייצג באופן אמין את יוקר המחיה בישראל{{הערה|[[שאול אמסטרדמסקי]], [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3595099,00.html איך באמת מחשבים את מדד המחירים לצרכן?], 10 בפברואר 2013, [[כלכליסט]]}}.
|