הלוויה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←הלוויה יהודית חילונית: העברה מהערך קדיש |
|||
שורה 52:
==הלוויה יהודית חילונית==
מרבית הנפטרים היהודים בישראל, דתיים וחילונים כאחד, עוברים הלוויה בהתאם לטקס הדתי. בקרב החילונים יש הבוחרים בקבורה חילונית, שבה כללי הטקס שונים מאלה של הטקס הדתי, אם כי לעתים נשענים מרכיבים מתוכו (כגון אמירת תחליף [[קדיש]]). בטקס החילוני אין הצמדות לכללים נוקשים, וכל משפחה או קהילה מעצבת טקס כרצונה.
הלוויה חילונית אינה מסתיימת בהכרח בקבורת המת - יש הבוחרים ב[[שריפת גופה|שריפת גופתם]] ובפיזור האפר לרוח או שמירתו בכד.
===תחליף לקדיש===
בחלק מהקיבוצים התעורר הצורך בטקסט קבוע, נוסח הקדיש, שייאמר בטקסי אבל ושיבטא את דרך חייהם הייחודית, רוחם ואמונתם של החברים. הנוסחים האלטרנטיביים שנכתבו נושאים פן [[חילוני]] ומתמקדים באדם ובאובדן.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://tarbut.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=778098b3-84fa-441b-8d0d-cb799f20176f&lang=HEB |כותרת=קדיש אלטרנטיבי |תאריך_וידוא=2 באוקטובר 2016 |הכותב= |תאריך=11 בספטמבר 2016 |מידע נוסף=באתר "תרבות.il"}}.}} עם הקיבוצים שיצרו-ניסחו קדיש קיבוצי כחלק מנוהגי האבלות המקומיים, נמנים [[נגבה]] (המחבר: שלום סמיד), [[המעפיל]] (המחבר: מנדל שרל), [[עין שמר]] (המחבר: עלי אלון) ו[[יגור]] (המחבר: צבי שאר).{{הערה|וראו: {{דבר|ע. פרי-פז|צעירי הקיבוץ נמנעים מלוויות: דיון בפורום בין-קיבוצי על מנהגי אבלות|1971/01/25|00900}}; {{דבר|מאיר איילי|מחברים "אלוהים" חדש|1971/02/18|00813}}; {{דבר|יצחק מאור|מכתבים למערכת {{!}} "ברוך אתה הציבור"|1971/03/09|00808}}; {{דבר|ז. ר.|על ה"קדיש" של יגור|1971/03/23|00808}}.}}
נוסח יגור: "יִתְגַּדֵּל הָאָדָם הַשּׁוֹמֵר תּוֹחַלְתּוֹ מִבֹּקֶר חַיָּיו עַד יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן." / אֲשֶׁר לִבּוֹ לֹא סָג וְיָשָׁר מַעֲשֵׂהוּ - וּמִגְּאֻלָּה לֹא נוֹאָשׁ. / אֲשֶׁר בְּלִבּוֹ סֵבֶל הָעוֹלָם וְשִׂמְחָתוֹ, שֶׁהוּא זִיווֹ בְּגִלּוּיוֹ וְסִתְרוֹ. / לֹא תִּתַּם עִמּוֹ תִּקְוָה וְדֶרֶך יְשָׁרִים לֹא תֹּאבֵד. / יְבֹרַךְ יְקַר הָאָדָם לָעַד. / יִתְגַּדֵּל הָאָדָם הָעִבְרִי עַל אַדְמָתוֹ וְיִתְקַדֵּשׁ הַחַי בְּזִכְרוֹן הַחַיִים שֶׁנִפְקְדוּ. / תַּמּוּ חַיִּים חֲתוּמִים בְּאַדְמַת יָגוּר, בַּעֲמָלָהּ, בְּלֵב חֲבֵרֶיהָ. / יִהְיֶה זִכְרוֹ (ה) שֶׁל ________ לִבְרָכָה בְּתוֹכֵנוּ".{{הערה|{{mynet|נטע חכמוביץ', יגור|יתגדל ויתקדש הקדיש הקיבוצי|3911348|28 ביוני 2010|}}.}}
ונוסח נגבה וקיבוצים נוספים:{{ש}}
"יתגדל שם האדם / יתעלה פועל חייו ויתברך בזיכרוננו / על צרור מעלליו בימי חלדו / ועל המעש שלא הספיק להשלימו / על החלומות שניטוו - ונמוגו / ועל סגולת יקר ואף חולשת אנוש / שנגוזו מבעד לדוק הערפילי של הזמן // יזהיר זכר האדם והדי חייו כזוהר הרקיע בליבנו / ושמו לפני שמש ינון / כי מותר האדם הוא הזיכרון מעבר למחיצות הזמן / לא בחושך שמו יכוסה / צוו המשך החיים יצמיח פורקן לכאבנו המשוקע / הזמן במהלכו ירחם / וננצור את כל פרי חייו לימים רבים / יתגדל וישתבח".
גם בקרב ה[[חילונים]] יש הנוהגים לומר קדיש בנוסח הדומה לנהוג בקיבוצים. בנוסף, עמותת "[[חופש (עמותה)|חופש]]" מציעה באתר האינטרנט שלה את השיר "כך אתגדל וכך אתקדש" של [[יהודה עמיחי]] כאלטרנטיבה לקדיש.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.hofesh.org.il/articles/ritual/kadish_hiloni.html |כותרת="קדיש" - נוסח חילוני |תאריך_וידוא=1 באוקטובר 2016 |מידע נוסף=באתר עמותת "[[חופש (עמותה)|חופש]]"}}.}}
== קישורים חיצוניים ==
| |||