אברהם בן אליעזר הלוי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קו מפריד בטווח מספרים |
|||
שורה 32:
רבי אברהם הרבה לכתוב על הגאולה וכמעט שלא השאיר מקור בספרות המרובה על הגאולה שלא עסק בו. לדעתו, שנת [[ה'רפ"ד]] ([[1524]]) או [[ה'רפ"ח]] תהיה שנת הפקידה, על פי הפסוק ב[[פרשת קורח]] "וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי - וַיֹּצֵא פֶרַח, וַיָּצֵץ צִיץ, וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים",{{הערה|1=ציץ הוא בגימטריה קץ (צ+י=ק), פָּרַח מרמז על שנת רפ"ח, יצ-צי-ץ הם ר"צ - 290 (י'=10 ו-צ'=90), ו'לְבֵית לֵוִי' רומז על מחבר הספר}} היא הגאולה השלישית מארבע הגאולות ושנת [[ה'ר"צ]] ([[1530]]) תהיה שנת הגאולה הסופית.{{הערה|1=ארבע הגאולות הרמוזות בספר דניאל. בניגוד למקובל (שעל פיהן הגאולות הן: יציאת מצרים (וחורבן שילה), בית ראשון (וחורבנו), בית שני (וחורבנו), ובית שלישי לעתיד לבוא, הרב הלוי פירש שהגאולות הן: יציאת מצרים-ובית ראשון, בית שני, תחילת הגאולה מגלות ספרד, וגאולה סופית זמן קצר אחר כך.}} את אמונתו זו פרסם במכתבים רבים ששיגר לאיטליה, ובשנת ה'ר"ע, 14 שנה לפני תחילת התהליך המיוחל, בהיותו ב[[קושטא]] אף הדפיס ספר בשם "משרא קטרין", העוסק בחישוב הקץ האמור בספר דניאל. בספרו וגם באגרת הוא סקר את המאורעות והמלחמות שבין הטורקים ליריביהם בזמנו, והוציא מהם רמזים להתקרבותה של הגאולה. גיסו, רבי אברהם זכות, חישב אף הוא בספר יוחסין את קץ הגאולה לשנת ה'ר"צ (1530).
באגרותיו הביא גם ידיעות רבות ששמע על [[עשרת השבטים]], ורובן על מלחמות ה[[ביתא ישראל]]. מכתבו על [[עשרת השבטים]] התפרסם על ידי א. נאיבואיר ב"קובץ על יד" ד עמ' 24. לדעת [[גרשום שלום]] הוא זה שכתב גם את האיגרת שפרסם נאיבואיר שם (עמ' 34), איגרת המספרת בשמחה על ניצחונותיהם של ה[[טורקיה|טורקים]] באי [[רודוס]], ב[[הונגריה]] וב[[
כשנשאל רבי אברהם בשנת [[ה'רפ"ה]] למה לא באה תחילת הגאולה בשנת רפ"ד כפי שצפה, השיב שנראה לו שהגאולה אכן החלה בשנה זו, אלא שראשונים להיגאל היו בני ראובן מעשרת השבטים, ותוך זמן קצר תושלם הגאולה ותקיף את כל שבטי ישראל (קריית ספר שנה ז עמ' 442 ואילך).
| |||