פוליטיקה של אוסטריה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור
שורה 38:
מאז [[מלחמת העולם השנייה]] אוסטריה נהנתה מיציבות פוליטית. איש מדינה [[סוציאליזם|סוציאליסט]] ידוע, [[קרל רנר|ד"ר קרל רנר]], ארגן בימים שלאחר המלחמה שלטון אוסטרי ובחירות כלליות לשלטון נערכו בנובמבר 1945. בבחירות ההן המפלגה השמרנית זכתה במחצית מהקולות, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPO) ב-45% מהקולות והקומוניסטים בעוד כחמישה אחוזים. הממשלה המורכבת משלוש מפלגות שלטה עד שלהי 1947 שבה הקומוניסטים עזבו את הממשלה. הסוציאל-דמוקרטים והשמרנים הובילו קואליציה מאוחדת עד 1966. בארבע שנים לאחר מכן המפלגה השמרנית זכתה ברוב מוחטל בבחירות עד 1970 שבה היוצרות התהפכו והסוציאל-דמוקרטים זכו ברוב מוחלט לאחר מערכת בחירות שהובלה בצד שלהם על ידי המנהיג [[כריזמה|כריזמטי]] שלהם [[ברונו קרייסקי]]. בין 1971 שבה הסוציאל-דמוקרטים זכו ברוב שלהם ועד 1999 הם שלטו ביד רמה, לעתים לבד ולעתים בקואליציה עם המפלגה השמרנית. השנים היחידות שבהן מצב זה לא עמד היה בין השנים 1983-86 שבהן הייתה לסוציאל-דמוקרטים קואליציה עם [[מפלגת החירות האוסטרית]]. קואליציה זאת התפרקה כאשר [[ירג היידר]], הפוליטיקאי הלאומני הימני, הפך למנהיג של מפלגת החירות.
 
לאחר הבחירות ב-[[1999]], על אף הגעה רק למקום השלישי, המפלגה השמרנית יצרה קואליציה יחד עם מפלגת החירות בתחילת שנת [[2000]]. כתוצאה המפלגה הסוציאליסטית ומפלגת הירוקים הרכיבו את האופוזיציה. כתוצאה מהכלתה של מפלגת החירות בממשלה, [[האיחוד האירופי]] הטיל [[עיצומים (יחסים בינלאומיים)|סנקציות]] סימבוליות על אוסטריה, סנקציות אלה בוטלו לאחר שישה חודשים{{הערה|{{נענע10|חדשות נענע|האיחוד האירופי בוחן יחסיו עם אוסטריה|11179|29 ביוני 2000||news}}}}. [[ארצות הברית]] ו[[ישראל]] גם כן הפחיתו את קשריהם עם הממשלה האוסטרית. בבחירות של שנת 2002 המפלגה השמרנית שוב זכתה ברוב, ושוב הקימה ממשלה עם מפלגת החירות, הפעם ללא תגובה בינלאומית גורפת.
 
ב-2005 ירג היידר פרש ממפלגתו וייסד את מפלגת [[הברית למען עתיד אוסטריה]] (BZO). הישג השיא של המפלגה היה 21 מנדטים בבחירות של 2009, אך 13 ימים לאחריהן, היידר נהרג בתאונת דרכים.