אופציה בינארית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לאו דווקא |
|||
שורה 25:
בהתאם להנחיות המחוקק, אשר פורסמו בנובמבר 2014, על חברה המעוניינת להמשיך ולפעול בתחום האופציות הבינאריות להגיש בקשה רשמית לגוף המפקח על מנת להמשיך ולפעול. על פי התקנות, חברה אשר לא הגישה בקשה שכזו עד יום התחילה (26.05.15), לא תוכל להמשיך ולפעול. [http://www.isa.gov.il/ExchangeTradingFloors/Segal_message/Documents/14062015.pdf חברות אשר הגישו בקשה], ימתינו למתן היתר מן הגוף המפקח, ועד אז יוכלו להמשיך עסקיהן. אף על פי כן, חברות אשר הגישו בקשה לקבלת היתר כאמור, קיבלו תשובה שלילית מ[[רשות ניירות ערך]], ובמרץ 2016 אסרה הרשות על מסחר באופציות בינאריות בישראל באמצעות זירות מסחר פרטיות. בין הנימוקים לצעד זה: "מורכבות המכשיר, הקושי בתמחור שלו והיעדר האפשרות לבצע ניתוח כלכלי מושכל מקנים לפלטפורמה ולמכשירים הפיננסיים אופי של משחק ניחושים"{{הערה|{{כלכליסט|רעות שפיגלמן|רשות ני"ע אסרה על סחר באופציות בינאריות|3684096|21 במרץ 2016|}}|שם=איסורמסחר}}.
תביעה לאישור [[תובענה ייצוגית]] נגד מפעילי המסחר באופציות בינאריות, בנימוק שפעילות זו היא בגדר הימור או משחק אסור, נדחתה בית המשפט המחוזי בתל אביב.{{הערה|{{TheMarker1|אפרת נוימן, אורי תומר|ביהמ"ש: על אף העמדה של רשות ניירות ערך - אופציות בינאריות אינן הימור אסור|1.3086723|5 באוקטובר 2016}}{{ש}}תצ (ת"א) 25717-10-13 שירה בר-אור ואחרים נגד איטריידר בע"מ ואחרים, ניתן ב-28 בספטמבר 2016}}
== ראו גם ==
| |||