אנטון דרקסלר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 5.29.169.49 (שיחה) לעריכה האחרונה של Archwayh
ויקישיתוף בשורה, עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Anton Drexler.jpg|200px|ממוזער|שמאל|אנטון דרקסלר]]
'''אנטון דרקסלר''' (ב[[גרמנית]]: '''Anton Drexler''';{{כ}} [[13 ביוני]] [[1884]] - [[24 בפברואר]] [[1942]]) היה מנהיג [[גרמני]] ימני קיצוני ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]], אשר סייע בהקמת [[מפלגת הפועלים הגרמנית]] (Deutsche Arbeiterpartei), שהיוותה אתשהייתה הבסיס ל"[[מפלגת הפועלים הגרמנית הלאומית הסוציאליסטית]]" (המפלגה הנאצית). דרקסלר שימש כמנטור של [[אדולף היטלר]] במשך ימיו הראשונים ב[[פוליטיקה]].
 
==ביוגרפיה==
 
נולד ב[[מינכן]], בצעירותו עבד כשרברב ואחר כך כעובד רכבת ב[[ברלין]]. הוא הצטרף ל[[מפלגת המולדת]] במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]]. במרץ [[1918]] ייסד דרקסלר חבורת עובדים בשם "für einen guten Frieden" שלחמה למען השלום. לאחר מכן, ב-1918, הקימו [[קארל הרר]] (עיתונאי וחבר ב[[אגודת תולה]]), דרקסלר ופעילים פוליטיים נוספים, את "מעגל הפועלים הפוליטי". חברי המפלגה נפגשו לעתים קרובות לדיונים בנושאים לאומיים ו[[אנטישמיות|אנטישמיים]]. דרקסלר חיבב שירה, היה חבר בתנועת ה[[פולקיזם]] יחד עם הרר, ופעם נוספת הקים מפלגה. המפלגה הוקמה במינכן ב-[[5 בינואר]] [[1919]] ונקראה "[[מפלגת הפועלים הגרמנית]]".
 
בישיבת המפלגה שנערכה בספטמבר 1919, הדובר הראשי היה [[גוטפריד פדר]]. כאשר האחרון סיים את דבריו, אדולף היטלר התערב בוויכוח פוליטי עם אורח בישיבה, פרופסור באומן, שפקפק בטענותיו של פדר כנגד ה[[קפיטליזם]] והציע ש[[בוואריה]] תתנתק מ[[פרוסיה]] ותקים לאום צפון-גרמני חדש יחד עם [[אוסטריה]]. בתוקפנות שבה היטלר ביקר את דבריו של האיש, הוא הותיר רושם רב על חברי המפלגה עם כישורי הנאום שלו, ולפי גרסתו, ה"פרופסור" עזב את האולם תוך שהוא מודה בתבוסה מוחצת. דרקסלר התקרב להיטלר ודחף חוברת לכף ידו. שם החוברת היה "התעוררותי הפוליטית", ולפי היטלר, היא שיקפה את האידאלים שכבר האמין בהם. מהיותו מורשם מהיטלר, דרקסלר הזמין אותו להצטרף לשורות המפלגה. היטלר נענה בחיוב להצעה ב-[[12 בספטמבר]] [[1919]], וכך נהפך לחבר ה-55 במספר במפלגה. תוך פחות משבוע, היטלר קיבל גלויה מדרקסלר שהצהירה על הצטרפותו הרשמית למפלגה וכן שהוא אמור להגיע לפגישת "וועדה" לדון בכך.
 
היטלר החל לפרסם את המפלגה בפני הציבור, ב-[[24 בפברואר]] [[1920]] הוא כינס אתאסיפה האסיפהשמספר הגדולהמשתתפיה ביותרהיה שלהגדול עדמשמעותית כהממספר -המשתתפים באסיפות קודמןת, הוזמנו אליה 2,000 איש ב-[[24 בפברואר]] [[1920]]. האסיפה צברה הדים בציבור הרחב וקארל הרר החליט לפרוש מתפקידו במפלגה כאות מחאתי. באסיפה זו, היטלר פירט לראשונה את המניפסט של מפלגת הפועלים הגרמנית שכלל 25 סעיפים עיקריים, אותם הגו דרקסלר, פדר והיטלר עצמו. בנאום זה היטלר נתן סמכות למפלגה לפעול בנושאים מדיניים ושיקף את מדיניות החוץ של המפלגה (ביטול [[הסכם ורסאי]], הגדלת שטחה של גרמניה, התפשטות מזרחה ושלילת אזרחותם של היהודים). באותו יום שונה שם המפלגה למפלגה הנאצית.
 
עד לשנת [[1921]], היטלר כבר היה למנהיגה הבלתי מעורר של המפלגה. ביוני 1921, כאשר היטלר ואקרט היו במסע לגיוס כספים ב[[ברלין]], מרד פרץ בסניף המפלגה במינכן. חבריה הבכירים של המפלגה רצו להתמזג עם [[המפלגה הסוציאליסטית הגרמנית]] היריבה. היטלר חזר למינכן ב-[[11 ביולי]] ובזעם הגיש את התפטרותו. בכירי המפלגה הבינו שהתפטרות הדמות הציבורית המוכרת ביותר של המפלגה וכן הדובר הראשי שלה תוביל להתמוטטות המפלגה. היטלר הצהיר שהוא יחזור לשורות המפלגה בתנאי שהוא עצמו יחליף את דרקסלר בתפקיד יושב ראש המפלגה, ושמטה המפלגה הראשי יישאר במינכן. הבכירים הסכימו לתנאיו. הוא הצטרף למפלגה מחדש כחבר מספר 3,680. דרקסלר קיבל תפקיד סמלי של נשיא המפלגה והוא עזב אותה בשנת [[1923]].
שורה 18 ⟵ 17:
 
==קישורים חיצוניים==
* {{ויקישיתוף בשורה}}
*[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16289 נציונל-סוציאליסטית, מפלגה], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית]]