פרוור (תהליך) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
עוז גבריאל (שיחה | תרומות) עריכה |
||
שורה 1:
{{בעבודה}}
'''פִּרְווּר''' (גם '''פִּרְבוּר'''; ב[[אנגלית]]: '''Urban Sprawl''', "זחילה אורבנית") היא התופעה של מעבר ל[[פרוור]]ים המתרחשת ברוב ה[[עיר|ערים]] הגדולות, כחלק ממאפייני התפשטותם של כרכים. היא מוכרת בעיקר מ[[ארצות הברית]], שם היא מאופיינת בממדיה הרחבים.
שורה 6 ⟵ 8:
בשל החשש מתופעה זו, ובשל השטח הרב שצורכים הפרוורים הדלילים, במרבית ארצות [[אירופה]] וב[[ישראל]] רווחת שאיפה בקרב ה[[תכנון ערים|מתכננים]] למתן את תופעת הפִּרְווּר, לעודד בנייה צפופה לגובה ולהרבות בפרויקטים של "[[פינוי בינוי|פינוי ובינוי]]". כיום ידוע כי סכנה גדולה יותר מפִּרְווּר ה[[מגורים]] הוא '''פִּרְווּר המסחר''', כיוון שמשלב זה לכאורה לא ניתן עוד להפוך את הגלגל ולהחיות את מרכז העיר. דוגמה הולמת לכך היא [[שיקגו]].
== היסטוריה ==
=== הפרוור בארצות הברית ===
הפרוור בארצות הברית החל בעיקרו לאחר מלחמת העולם השנייה, אז הוסרו חלק מן החסמים אשר מנעו בנייה עסקית על קרקע חקלאית. כל החלה זליגה, אשר נתמכה גם על ידי הרשויות הפדרליות, לעבר הפרוורים בשולי הערים. הבנייה בפרוורים אופיינה בבנייה נמוכה אשר מחייבת רכב פרטי לצורך התניידות ממקום למקום.
ההגירה לפרוורים בארצות הברית פגעה קשות בערים המרכזיות, אחוז התושבים אשר גרים בערים בארצות הברית ירד בשנים 1950-1990 מ-64% ל-38% בלבד. אחת התוצאות ההרסניות ביותר של הפרוור באותה עת היה ירידה בשיעורי המס בערים, בשל ההגירה מהן החוצה. כמו כן, הפרוור שינה את המאזן החברתי-כלכלי בערים והוביל לעלייה בפשיעה ובמתחים בין-גזעיים.
הפרוורים משכו אליהם את האוכלוסייה האמידה בארצות הברית, הערים הגדולות נאלצו מחד להישאר עם תושבים במעמד סוציואקונומי נמוך ואוכלוסייה מבוגרת אשר דורשת משאבים רבים יותר ובמקביל להתמודד עם הירידה בשיעורי המס. הערים בגדולות נאלצו להעלות את שיעורי המס בכדי למלא את החלל שנוצר, מה שחיזק אף יותר את הפרוורים, משום שכך המגורים בעיר היו יקרים אף יותר מאשר בפרוור. השילוב של האוכלוסייה האמידה בפרוורים והצורך המועט בשירותי רווחה אפשרו לפרוורים לחזק את החינוך ולהעלות את קרנם אף יותר.
== השלכות סביבתיות של הפִּרְווּר ==
שורה 17 ⟵ 28:
== פִּרְווּר המסחר ==
הגידול בבעלות על רכב פרטי ללא מגבלות [[תכנון ערים|תכנון]], יצר מצב בו שכונות פרווריות אינן צריכות להיות צפופות וצמודות למרכזים קיימים, הן אפילו לא חייבות להיות ממש על הדרכים הראשיות, דבר שהשאיר את המגרשים הסמוכים לדרכים ריקים בחלקם, ופנויים לשימושים אחרים כמו קמעונאות. מרחב שולי העיר נעשה אפוא יותר מפוזר. ה[[תעסוקה]] נהייתה גם היא מפוזרת ו[[סגרגציה גאוגרפית|מבוזרת]] יותר, ובעקבותיה ה[[יוממות]]. מרכז העיר נהיה רק אחד מכמה יעדים אפשריים, ואיבד את תפקידו המסורתי כשחקן בלתי-מעורער. רוחבה של חגורת המעבר בין העיר לכפר התרחב עד מאוד בעקבות שינויים אלו.
יתרון נוסף ששיחק לטובת הפרוורים על פני המרכז הישן הוא התפתחות רשת הכבישים שבעקבותיה הועתקו מפעלים רבים מהעיר אל ה[[פריפריה]] הרחוקה בה "לא יפריעו" לפעילות האנושית. שינוי זה הפך את מרכז העיר למרוחק מהמפעלים ולעומתו את שולי העיר לאזורים נגישים יותר לתוצרת, ולפיכך מתחרים רציניים וזולים יותר מהשווקים במרכז העיר
תופעות ההשתלטות של אזורי מסחר על שדות ירוקים הפכה לתופעה שכיחה בערים מערביות רבות. האטרקטיביות של מרכזים אלה נובעת הן מהגישה הנוחה לרכב הפרטי והן מהשטחים הנרחבים המשמשים לחניה ולמבני המסחר. המרכזים, על תפקודיהם השונים, מחפשים תמיד את ה[[מיקום (גאוגרפיה)|מיקום]] שיקשר אותם ל[[אוכלוסייה]] הגדולה ביותר האפשרית. כתוצאה מכך מיקומם, גם אם הוא מנותק מהגוש הבנוי, לעולם אינו מרוחק ממנו.
שורה 32 ⟵ 37:
תופעה מעניינת נוספת היא חדירת משרדים ל[[מרכז קניות|מתחמי הקניות]] הפרווריים בחיפושם אחר [[נגישות]] נוחה יותר לעובדים ובעיקר עובדות, נשים משכילות, נשואות ומטופלות בילדים שזקוקות למשרות חלקיות קרוב לבית. זהו הפרופיל של נשות הפרוורים. [[משרד]]ים אלה בדרך כלל לא יהיו חלוצים בתהליך הפִּרְווּר אלא יצטרפו למרכז מסחרי קיים שיתרונות מיקומו כבר מוכחים והוא סמוך גם לציר כניסה מהיר למרכז העיר.
למעשה, כבר עם התהוות [[גאוגרפיה עירונית|הגאוגרפיה העירונית]], היה ברור שהשינויים הדינמיים ב[[שימוש קרקע|ייעודי הקרקע]] והתרחבות הערים מושפעים בעיקר מלחץ כלכלי, והעלאת ערך הקרקע<ref>{{צ-מאמר|מחבר=ג'ונסון, 1974.|שם=|כתב עת=}}</ref>. מרבית השינויים ה[[גאוגרפיה|גאוגרפיים]] מתרחשים על קו התפר בין אדמות ה[[כפר]] לעיר. המושג "[[שולי העיר]]" (Urban fringe), בא לתאר אזור בו השימושים הכפריים והעירוניים מעורבבים. ניתן לקבוע את גבולו של אזור המעבר על פי היחס הפרופורציונלי בין השימושים העירוניים לכפריים. כמו כן מצוין שמרחב השוליים מספק מקום לפעילויות עירוניות הדורשות מרחב רב.
=== ארבע סיבות עיקריות לפִּרְווּר המסחר ===
שורה 46 ⟵ 53:
25 שנה לאחר מכן מעידות התוצאות בשטח כי הנבואה הייתה נכונה לפחות עד לתקופתנו.
==
=== פִּרְווּר המסחר בישראל ===
נמנים מספר גורמים ייחודיים לתופעה ב[[ישראל|ארץ]] ואלה נובעים הן מצורתה הגאוגרפית ומגמות היישוב בה לאורך השנים והן ממאפיינים התנהגותיים וחוקים שונים שהושרשו במהלך השנים.
שורה 72 ⟵ 81:
== קישורים חיצוניים ==
*{{ynet|איתמר כהן|אומרים לא לפרברים|3389925|19 באפריל 2007|}}
*פרופ' [[אריה שחר]], [http://www.green-party.org.il/land/aria_shahar_opinion.pdf השפעות תופעת הפירבור של מגורים ותעסוקה על הערים], מתוך עתירה של [[פורום ה-15]] כנגד [[מינהל מקרקעי ישראל|מנהל מקרקעי ישראל]].
[[קטגוריה:תכנון עירוני]]
| |||