ניקולאי ניקולאייביץ', הנסיך הגדול של רוסיה (1831–1891) – הבדלי גרסאות

[[דוכס גדול|הדוכס הגדול]] '''ניקולאי ניקולאייביץ'''' (ב[[רוסית]]: ''' Николай Николаевич'''{{כ}}; [[27 ביולי]]{{הערה|כך על פי [[הלוח היוליאני]]; על פי [[הלוח הגרגוריאני]]: [[8 באוגוסט]]}} [[1831]], [[צארסקויה סלו]], [[האימפריה הרוסית]] – [[13 באפריל]]{{הערה|כך על פי [[הלוח היוליאני]]; על פי [[הלוח הגרגוריאני]]: [[25 באפריל]]}} [[1891]], [[אלופקה]], האימפריה הרוסית) היה בנו השלישי מבין שבעת ילדיו של [[ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה]] ואשתו [[שרלוטה, נסיכת פרוסיה (אלכסנדרה פיודורובנה)]]. ניקולאי היה ידוע גם בכינויו '''ניקולאי ניקולאייביץ' האב''', כדי להבדילו מבנו אשר נשא שם זהה.

 

תהילתו קצרת הימים באה לו בזכות פיקודו על צבא הדנובה של האימפריה הרוסית, שהכריע את העות'מאנים במהלך [[המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878)]]. אביו של ניקולאי ייעד לו קריירה צבאית והוא למד ביחד עם אחיו באקדמיה הצבאית. ניקולאי נלחם כקצין צעיר ב[[מלחמת קרים]] והתבלט ב[[קרב אינקרמן]]. הוא גילה עניין בתחום ההנדסה הצבאית וב-[[1856]] מונה לתפקיד מפקד כוחות ההנדסה הצבאית. ב-[[1864]] מונה למפקד המשמר הקיסרי. ב-[[1872]] ביקר ב[[ירושלים]] והשתתף בטקס חנוכת [[קתדרלת השילוש הקדוש]].