|
'''אסרו חג''' הוא [[יום חול|יום החול]] שאחרי כל אחד מ[[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]]. בימי ה[[עלייה לרגל]] ל[[בית המקדש]], היו חלק מן העולים נשארים ב[[ירושלים]] גם ביום שלמחרת ה[[חגי ישראל ומועדיו|חג]], ומכאן קביעת היום העוקב לחג.
[[תאריך עברי|תאריכי]] אסרו חג הם, לפיכךבארץ ישראל: [[כ"ב בניסן]] (לאחר [[פסח]]), [[ז' בסיוון]] (לאחר [[שבועות]]) ו[[כ"ג בתשרי]] (לאחר [[סוכות]]). ובחו"ל: [[כ"ב בניסן|כ"ג בניסן]] (לאחר [[פסח]]), [[ז' בסיוון]] (לאחר [[שבועות]]) ו[[כ"ג בתשרי|כ"ד בתשרי]] (לאחר [[סוכות]]).
בחוץ לארץ, עד ימינו, אסרו חג, הוא [[יום טוב שני של גלויות]].
==מקור השם==
מקור השם הוא ה[[פסוק]]: "אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח" ({{תנ"ך|תהילים|קיח|קצר=כן}}), ש[[פרשנותאסרו-אגדו הפשטאת למקרא|פשוטו]]:החג קישרולימי אתהחול [[שלמיבאכילת חגיגה|קורבןמאכלים החג]]מכובדים ב[[שרשרת|שלשלאות]]ויחשב סמוךלכם ל[[קרנותכאילו המזבח]]הקרבתם (כדיקרבן שיהיהעל מוכןהמזבח לצורך(גמרא [[זריקתs:סוכה_מה_ב|סוכה מה הדםה]], ורש"י שם).
ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] ([[מסכת עבודה זרה]] פ"א ה"א, דף ל"ט) קראו לאיסרו חג "בריה דמועדא" – ב[[ארמית]]: "בנו של המועד".
==מנהג להרבות קצת באכילה ושתיה==
על פי [[משה איסרליש|הרמ"א]], נוהגיםבסימן להרבות[[s:שולחן_ערוך_אורח_חיים_תכט|תכט באסרו חגסעיף ב[[אכילה]] ובשתייה,כתב: והסיבהנוהגים לכךלהרבות היאבאסרו שה[[קורבן (יהדות)|קורבנות]]חג ב[[בית המקדשאכילה]] נאכלו גם ביום שלמחרת החגובשתייה. [[חז"ל]] [[מדרש|דרשו]] על הפסוק "אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח" ש"כל העושה איסור (תוספת) לחג במאכל ושתייה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קורבן" ([[מסכת סוכה]] מ"ה, ע"ב).
[[מנהג (יהדות)|נוהגים]] שלא להתענות באסרו חג. ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] אין אומרים [[תחינות]]. אף על פי כן, אירע ב[[תולדות עם ישראל]] שצמו באסרו חג של [[פסח]] לזכר [[פרעות]], ויום זה פותח למעשה את ימי ה[[אבלות (יהדות)|אבל]] של [[ספירת העומר]]. בתלמוד הירושלמי, מיוחס המנהג לימי [[עזרא הסופר|עזרא]] ו[[נחמיה]]. המקור הוא בהכרזתם על [[צום]] וחגירת (לבישת) שק ב[[כ"ד בתשרי]] ({{תנ"ך|נחמיה|ט|א|קצר=כן}}), ומעצם העובדה שהצום לא נערך יום קודם, מיד עם צאת חג ה[[סוכות]], מסיקים שביום זה יש לשמוח.
== טעם המנהג ==
==מנהגי עדות==
כתב בספר [http://www.otzar.org/wotzar/otzar.aspx# מנורת המאור] ב' סיבות: א "כדי שלא יראה את עצמו כאלו קץ בהוצאה שהוציא במועד". ב שיאסר אותו ויקשרנו בעבותות אהבה, "כדי שיתערב וכדי שלא ילך לו מיד".
בקרב [[יהדות אשכנז]] היו ימי אסרו חג מעין חג [[דמוקרטיה|דמוקרטי]], בו נבחרו [[גבאי|גבאים]] ונושאי משרה{{מקור}}.
בקרב [[יהדות מרוקו]], [[יהדות אלג'יריה]], [[יהדות טוניסיה]], ו[[יהדות לוב]], התווסף נופך נוסף לאסרו חג שאחרי [[שביעי של פסח]] – ה[[מימונה]].
[[מנהג (יהדות)|נוהגים]] שלא להתענות באסרו חג ואין אומרים בו תחנון. בתלמוד הירושלמי (מסכת [[s:ירושלמי_עבודה_זרה_א|עבודה זרה פרק א סוף הלכה א]]), לומדים זאת מ[[עזרא הסופר|עזרא]] ו[[נחמיה]] בהכרזתם על [[צום]] וחגירת (לבישת) שק ב[[כ"ד בתשרי]] ({{תנ"ך|נחמיה|ט|א|קצר=כן}}), ולא יום קודם, בכ"ג תשרי.
== ראו גם ==
{{מיזמים|ויקימילון=אסרו חג}}
* [http://www.daat.co.il/encyclopedia/value.asp?id1=289 אסרו חג] באתר [http://www.daat.ac.il/ דעת]
* [http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=55551 תשובת הרב דוד לאו שיש אסרו חג בחו"ל]
* [http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?t=24193 פורום באוצר החכמה]
{{חגי ישראל ומועדיו}}
| 