|
===רבי משה אליקים בריעה הופשטיין וצאצאיו===
*את מקומו בקוז'ניץ מילא בנו, רבי [[משה אליקים בריעה הופשטיין]] (נפטר [[יב באלול]] [[תקפ"ח]], [[1828]]). היהתלמידם תלמידשל רבי אלימלך מליז'נסק ורבי [[זושא מאניפולי]]. על פי המסורת החסידית לא היה נחשב כיורשו של אביו ורק בגלל ציוויו של החוזה מלובלין התמנה לתפקיד. חיבר ספרים רבים, בהם "באר משה", "דעת משה", "קהלת משה", "בינת משה", "מטה משה", "פרקי משה", "תפילה למשה", "ויחל משה". בספריו הרבה להביא מתורת רבותיו. היה נשוי לבתו שלחתן רבי [[יהודה לייב מאניפולי]], בעל "אור הגנוז", ובזיווג שני היה חתנו שלחתן רבי [[אלעזר וייסבלום (ליז'נסק)|אלעזר וייסבלום]] מ[[שושלת ליז'נסק|ליז'נסק]], בנו של רבי אלימלך מליז'נסק.{{הערה|ראו עוד: {{אנצ דעת|129|משה אליקים בריעה מקוזניץ}}}} על פי המסורת החסידית סירב למלא מקום אביו ורק לאחר ציוויו של החוזה מלובלין התמנה לתפקיד. חתניו היו הרב יעקב יואל אורנשטיין{{הערה|בנו היה רבי ישראל, אביו של רבי אברהם יהושע השיל ממוגלינצא אביו של רבי אלעזר אורנשטיין מחבר ספר הקבלה "יסוד הדעת".}} (נכד [[הרב מאפטא]]), רבי מאיר יוסף מקוז'ניץ (נכד רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]]), רבי יצחק שלמה מ[[חסידות זוויהל|זליחוב]], רבי יוסף מ[[חסידות דומברובה|דומברובה]], רבי מרדכי זאב הורביץ-שטרנפלד נכד החוזה מלובלין והרב שמואל זנוויל בינדיגר מ[[ברדיוב]]-[[ירושלים]].
:לאחר פטירתו נסעו רוב חסידיו לאחיינו רבי [[חיים מאיר יחיאל שפירא (מוגלניצא)|חיים מאיר יחיאל ממוגלניצא]] (השרף ממוגלינצא) עד פטירתו בשנת [[תר"ט]] ([[1849]]).
|
