נח"ל – הבדלי גרסאות

 

==היסטוריה==

 

חיילי הנח"ל עברו אימונים של כחודשיים עד שלושה חודשים, ולאחר מכן יצאו לתשעה חודשים ליישובי ספר למלא תפקידים צבאיים, לעבוד ב[[חקלאות]] ולהשלים את הכשרתם המשקית{{הערה|{{דבר||נח"ל למשקי הספר|1949/01/09|00108}}.}}{{הערה|{{דבר||עשרות גרעיני נוער להתיישבות|1949/02/20|00405}}}} בתחילת [[1949]] קיים ה[[גדנ"ע]] בתחילת הדרך הופקד על הנח"ל, מסלול דומה לגרעיני הנח"ל ולחיילי [[גיוס חוץ לארץ|גח"ל]]{{הערה|{{דבר||סיום מחזור ד' של נח"ל וגח"ל|1949/04/12|00101}}}}. במהלך שנת 1949 נלקחו פלוגות של הנח"ל למשימות שונות כמו סלילת כביש בין [[סדום]] ו[[עין גדי (קיבוץ)|עין גדי]] והכשרת [[אילת]] להתיישבות{{הערה|{{דבר||נח"ל ממשיך במבצע חלוצי - הפעם באילת|1949/08/05|00107}}}}. התקווה הייתה ששלאחר שנת השירות בנח"ל, יוצאי הנח"ל יישארו להתגורר ביישובי הספר, אולם תקווה זאת לא נתגשמה ורוב יוצאי הנח"ל עזבו את יישובי הספר, לעתים מיד לאחר תום שנת השירות ולעתים מספר שנים לאחר מכן{{הערה|{{דבר|אריה אופיר|סיסמאות מכשילות|1958/06/06|00403}}}}. ההערכה היא שרק כ-35% מיוצאי הנח"ל נותרו בהתיישבות. בראשית [[שנות ה-60]] של [[המאה ה-20]] הוחל במסלול "נחל תעשייתי" של גרעיני נח"ל שיועדו ל[[תעשייה]]{{הערה|{{דבר|צבי מגן|אפיק חדש לנח"ל|1965/05/25|00902}}.}}