נגמ"שים כבדים בצה"ל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
MathKnight (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ ←בעולם |
||
שורה 22:
[[קובץ:IWM-NA-24043-Priest-Kangaroo-Conselice-19450413.jpg|ממוזער|250px|נגמ"ש הקנגורו האוסטרלי, מבוסס על תובת "פריסט" ([[שרמן (טנק)|שרמן]])]]
אף על פי שכבר ב[[מלחמת העולם השנייה]] הופיעו נגמ"שים כבדים המבוססים על תובת טנק (ה[[קנגורו (נגמ"ש)|קנגורו]] ה[[אוסטרליה|אוסטרלי]]) שימוש נרחב בנגמ"שים כבדים החל רק בעקבות הניסיון המוצלח של [[צה"ל]] איתם והתרבות [[עימות נמוך עצימות|עימותים נמוכי עצימות]] (LIC) ברחבי העולם. מספר מדינות שהיו חלק מ[[ברית ורשה|הגוש הקומוניסטי]] לשעבר הסבו, כמו צה"ל, טנקי [[T-55]] לנגמ"שים כבדים, ביניהם: ה-[[BTR-T]] (נגמ"ש לחימה כבד) ה[[רוסיה|רוסי]] וה-[[VIU-55 Munja]] ה[[סרביה|סרבי]] (נגמ"ש הנדסה קרבית). ה[[ירדן|ירדנים]], כמו צה"ל, הסבו גם הם טנקי [[צנטוריון]] לנגמ"שים כבדים: ב-[[2001]] הושק ה"[[תמסח (נגמ"ש)|תמסח]]", נגמ"ש כבד המבוסס על צנטוריון שכיוונו נהפך כדי לאפשר דלת יציאה אחורית.{{הערה|[http://www.military-today.com/apc/temsah.htm תמסח] באתר Military-Today
למרות המגמה הגוברת של הצטיידות בנגמ"שים כבדים ונגמ"שי לחימה, הללו לא החליפו את הנגמ"שים הקלים, שהיו זמינים בהרבה ונהנו ממשקל קל, כמות גדולה של כלים זמינים, עלויות ייצור יחסית נמוכות, עלויות החזקה נמוכות, מרווח רב ללוחמים שבפנים, ניידות ואף [[יבילות אוויר]] (דבר שחשוב ביחידות הנדרשות לפרישה מהירה, כמו [[חיל הנחתים האמריקאי]]). כמו כן, נגמ"שים אופניים קלים, שתוכנו עבור מתארי [[לוחמה בשטח בנוי]] וסיור מהיר - זכו לפופולריות גם בעשורים האחרונים (לדוגמה: נגמ"ש ה[[סטרייקר]] האמריקאי).
|