חשמלית ושמה תשוקה (סרט) – הבדלי גרסאות

|אולפן=
}}

'''חשמלית ושמה תשוקה''' (ב[[אנגלית]]: '''A Streetcar Named Desire''') הוא סרט זוכה ארבעה [[פרס אוסקר|פרסי אוסקר]] שביים [[איליה קאזאן]] ב-[[1951]], המבוסס על [[חשמלית ושמה תשוקה|המחזהמחזה]] זוכה [[פרס פוליצר]] של [[טנסי ויליאמס]], אותו גם ביים קאזאן. בסרט מככבים [[מרלון ברנדו]] שגילם את סטנלי, [[ויוויאן לי]] שגילמה את בלאנש, [[קים האנטר]] ו[[קארל מאלדן]]. כל השחקנים הללו, למעט ויוויאן לי, השתתפו בצוות השחקנים של המחזה ב[[תיאטראות ברודוויי|ברודוויי]].

ב-[[1993]] הוציא הבמאי איליה קאזאן את "חשמלית ושמה תשוקה [[גרסת הבמאי]]", על גבי קלטות [[וידאו]]. העריכה המחודשת הוסיפה מספר סצינות[[סצנה|סצנות]] שהוסרו בשנת [[1951]] מהגרסה הסופית של הסרט, בשל דרישותיהם של קבוצות כמו "הליגיון הארצי לצניעות" שטענו להיותן בלתי מוסריות. הסצינותהסצנות הורדו בשלב העריכה ללא ידיעתו של קאזאן, זאת למרות שהתסריט עבר בדיקה מחדש עוד בטרם החלו צילומי הסרט. סך הסצינותהסצנות שנוספו בגרסה החדשה מתסכמותמסתכמות בכשלוש דקות.

פסקול הסרט, שהולחן על ידי [[אלכס נורת']], היה ייחודי בשעתו. במקום להלחין בשיטת [[לייטמוטיב]] המסורתית, נורת' כתב סדרה קצרה של מוזיקה המשקפת את הדינמיקה הפסיכולוגית של הדמויות. על פסקול הסרט הוא קיבל מועמדות ל[[פרס האוסקראוסקר]], כשבאותה קטגוריה התמודד פסקול אותו הלחין למחזה נוסף, "מותו של סוכן", שהולחן אף הוא בטכניקה הייחודית (לזמנה) של נורת'. ובכל זאת הוא הפסיד ל[[פרנץ וקסמן]] עם סרטו "[[מקום תחת השמש]]".

== תקציר העלילה ==

לביתם מגיעה בלאנש (ויוויאן לי), בחשמלית ששמה "תשוקה". בלאנש היא אחותה של סטלה והיא מורה לספרות אנגלית. היא מגיעה לבית אחותה כדי לבלות כביכול את חופשת הקיץ שלה.

בלאנש חיה חיים מלאי דמיון ואינה מוכנה להתמודד עם האמת. היא מתוודה לאחותה על כך שנאלצה למכור את אחוזת המשפחה שלהם, "בל ריב" (בצרפתית: "חלום יפה") כדי לשלם חובות. אבל אינה מספרת לה כי הגיעה לניו אורלינס לאחר שפוטרה מבית הספר בו לימדה ספרות אנגלית - בגלל רומן שניהלה עם תלמיד; ואף לא שנהגה לקבל את מחזריה הרבים במלון "פלמינגו" הידוע לשימצהלשמצה. במהלך הסרט נראה כי בלאנש הולכת ומאבדת את שפיות דעתה, ומתערערת בהדרגה.

רגע השיא בסרט - אינו מוצג ישירות על הבמה. הוא מתרחש כאשר סטנלי אונס את בלאנש, בשעה שסטלה אשתו, יולדת את ביתםבתם הבכורה. האירוע מתרחש לאחר שיחה של סטנלי עם בלאנש, בו הוא מבין כי היא מעורערת, נמצאת בעולם של פנטזיות שאינן נטועות במציאות, ואיש לא יאמין לדבריה. לאחר ה[[אונס]], בלאנש מסתגרת בחדר ואינה יוצאת. אחותה סטלה נמצאת בדילמה קשה, ואינה יודעת אם להאמין לדברי אחותה המעורערת כי סטנלי אנס אותה. לקראת סיום הסרט מאבדת בלאנש לחלוטין את אחיזתה במציאות, וצוות של פסיכיאטר ואחות מטעם בית חולים לחולי נפש נשלח לקחתה.

אחד המשפטים המפורסמים בסרט, נאמר מפיה של בלאנש כאשר היא מואשמת על ידי המחזר מיטש כי לא הלכה בדרך הישר (straight) בקשריה עם גברים:

קריאתו של סטנלי "סטלה!!!" זכתה להתייחסות הומוריסטית מפיה של [[איליין בניס]] בסדרה "[[סיינפלד]]", כלפי אשה ששמה סטלה; בפרק 4 של העונה השלישית של הסדרה, "[[משפחה מודרנית]]", (גלוריה וקאמרון) מחפשת אחרי הכלבה סטלה; לאחר שקאמרון צועק "סטלה!!" מספר פעמים הוא מזכיר שהמצב בו הם נמצאים מזכיר את מאוד את הסרט.

הסרט קיבל 12 מועמדויות ל[[פרס האוסקראוסקר]] קיבל הסרט, ומתוכם זכה ב'''ארבעה''':

* הרפליקה המפורסמת של מרלון ברנדו בסרט, "{{משמאל לימין|STELLA!}}", קיבלה התייחסות בפרק של הסדרה הקומית "[[סיינפלד]]". בפרק הנקרא "העט" (הפרק השלישי בעונה השלישית), רואים את [[איליין בניס]], המטושטשת מתרופות נגד כאב גב, צועקת שוב ושוב "סטלה", כשהיא מתכוונת לדודה של ג'רי, ששמה סטלה. הרפליקה מקבלת התייחסות גם בסרט האנימציה של אולפני "דרימוורקס", "[[מעבר ליער]]" (2006). גם בסרט "[[רצח סטייל הוליווד]]" חוזר השחקן [[ג'וש הארטנט]] על הרפליקה.

* {{ויקישיתוף בשורה}}

* [http://www.cliffsnotes.com/WileyCDA/LitNote/id-115.html ניתוח הסצינותהסצנות בסרט] {{קישור שבור|17 בנובמבר 2016}}