להאר – הבדלי גרסאות

ב-13 בנובמבר 1985 התפרץ הר הגעש [[נוואדו דל רואיס]] ב[[קולומביה]], אחרי 69 שנים בהם היה שקט. [[זרם פירוקלסטי|זרמים פירוקלסטיים]] שהתפרצו מ[[לוע הר געש|לוע הר הגעש]] [[מסיסות|המסו]] את הקרחונים שעל ההר ושילחו ארבעה להארים עצומים במורד ההר במהירות של 60 קילומטרים בשעה. הלאהרים צברו מהירות בערוצי הנחלים והתכנסו לתוך ששת הנהרות הראשיים שלמרגלות הר הגעש. הם קברו את העיירה ארמרו המצויה במרחק 73 קילומטרים מהר הגעש וגרמו למותם של יותר מ-20,000 איש מתוך 29,000 תושבים שהתגוררו בעיירה.{{הערה|[http://pubs.usgs.gov/of/2001/ofr-01-0276/ Socioeconomic and Environmental Impacts of Landslides in the Western Hemisphere]}} אבידות בנפש בעיירות סמוכות, בייחוד בצ'ינצ'ינה (Chinchiná), הגדילו את מספר ההרוגים ל-23,000. אלו היו הלהארים הקטלניים ביותר בהיסטוריה.{{הערה|Encyclopedia of Volcanoes, {{ISBN |0-12-643140-X}}, Academic Press ,עמ' 602}} כתבות טלוויזיה ותמונות של אומריה סנצ'ס (Omayra Sánchez), נערה בת 13 שנלכדה בלהאר כך שראשה היה מעל למים והיא שוחחה עם הכתבים וחייכה אליהם עד שמתה כעבור 60 שעות שבהן לא הצליחו לחלץ אותה, שודרו ברחבי העולם הפכו לסמל הטרגדיה. תמונות נוספות של הלהארים ועוצמת האסון תפסו את תשומת הלב העולמית והובילו למחלוקת על חלקה היחסי של הממשלה הקולומביאנית באסון. בשלט שנישא בהלוויה ההמונית באיבגו (Ibague) נכתב "הר הגעש לא יכול להרוג 22,000 איש. הממשלה הרגה אותם".{{הערה|בין האנשים שנרתמו לעזרת העיירה ההרוסה היה [[אייבי נתן]] ש[http://www.abie-nathan.com/pages-heb/biography.html הקים בית חרושת ללבנים בסמוך לעיירה].}}

*James W. Vallance, ''Lahars'' at ''Encyclopedia of volcanoes'', Editors: Haraldur Sigurdsson, B. F. Houghton, Academic Press, 2000, {{ISBN |012643140X}}, Pages 601-616