גור אלרואי – הבדלי גרסאות

גור אלרואי ([[תל אביב-יפו|תל אביב,]] 10.9.1968), הוא [[היסטוריון]] ישראלי המתמחה בתולדות [[יהודים|העם היהודי]] ב[[העת החדשה|עת החדשה]], ובמיוחד בחקר ה[[הגירה]] היהודית. פרופסור מן המניין בחוג ל[[לימודי ארץ ישראל]] ב[[אוניברסיטת חיפה]], מייסד ועומד בראש [http://ajs.haifa.ac.il/index.php/he/ תכנית רודרמן] ללימודי יהדות ארצות הברית. החל מחודש אוקטובר 2016 מכהן כדיקן הפקולטה ל[[מדעי הרוח]] באוניברסיטת חיפה.

 

גור אלרואי נולד בתל אביב, אך בילדותו ונעוריו התגורר עם הוריו ושני אחיו בשכונת [[רמת אשכול]] ב[[ירושלים]]. אביו, יואש אלרואי, שימש שנים רבות כמנהל מחלקת הספורט של [[הערוץ הראשון|הטלוויזיה הישראלית]]. את לימודיו התיכוניים השלים בבית הספר ע"ש רנה קסין בירושלים. בשנת 1987 התגייס ושירת כלוחם ב[[חטיבת גבעתי]]. הוא השתחרר מצה"ל בשנת 1991 בדרגת סגן.

 

אלרואי מתגורר כיום ב[[חיפה]], נשוי ואב לשניים.

 

מחקריו הרבים של אלרואי הטביעו את חותמם בחקר ההגירה היהודית בכלל ובחקר ההגירה היהודית לארץ ישראל בפרט ונחשבים לפורצי דרך הן בזכות המתודולוגיה הייחודית שפיתח והן בזכות מסקנותיו המקוריות.

 

תרומתו למחקר סבה על ארבעה צירים עיקריים:

 

הנחת היסוד של אלרואי היא שהגירה היא בראש ובראשונה חוויה אינדיבידואלית וכי יש לבחון אותה מנקודת המבט של המהגר על מנת לעמוד על טיבה. במחקריו של אלרואי משמשים המהגר היחידני ומשפחתו כקטגוריה אנאליטית מרכזית. באמצעות ניתוח מקורות ראשוניים חדשניים בהיסטוריוגרפיה הציונית והיהודית של חקר ההגירה נחשפים לבטיו ומהלכיו של המהגר היהודי החל מקבלת ההחלטה להגר ועד הגעתו לארץ היעד. ברוב מחקרי ההגירה נתפס שלב ראשוני זה כמובן מאליו ולא הוקדשו מאמצים לפענחו, בעוד במחקריו של אלרואי נחשף שלב זה כמכריע ומהותי לצורך הבנת תהליך ההגירה בשלמותו.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Gur Alroey|שם=Bureaucracy, Agents and Swindlers: Hardships Faced by Russian Jewish Emigrants in the Early Twentieth Century|כתב עת=Studies in Contemporary Jewry|כרך=19|עמ=214-231|שנת הוצאה=2003}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Gur Alroey|שם=The Jewish Emigration from Palestine in the Early Twentieth Century|כתב עת=ournal of Modern Jewish Studies|כרך=2|עמ=112-131|שנת הוצאה=2003}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Gur Alroey|שם=Out of the shtetl. In the Footsteps of Eastern European Jewish emigrants to America, 1900-1914|כתב עת=Leidschrift|כרך=21|סדרה=1|עמ=92-122|שנת הוצאה=2006}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Gur Alroey|שם=Information, Decision, and Migration: Jewish Emigration from Eastern Europe in the Early Twentieth Century|כתב עת=Immigrants and Minorities|כרך=29|סדרה=1|עמ=33-63|שנת הוצאה=March 2011}}</ref>

 

במחקריו של אלרואי נעשה שימוש בפרספקטיבה ההשוואתית לצורך בחינת הרכב המהגרים, גלי ההגירה, ארצות המוצא של המהגרים היהודים ועוד. אחת התרומות המחקריות העיקריות של אלרואי בהקשר זה היא חשיפת קבוצות מהגרים אשר הגיעו לארץ ישראל אך לא זכו להכרה ב[[היסטוריוגרפיה]] הציונית.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Gur Alroey|שם=Galveston and Palestine: Immigration and Ideology in the Early Twentieth Century|כתב עת=American Jewish Archives|כרך=LVI|עמ=129-150|שנת הוצאה=2004}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Gur Alroey|שם=Patterns of Jewish Migration from the Russian Empire in the Early 20th Century|כתב עת=Jews in Russian and Eastern|כרך=2|סדרה=57|עמ=24-51|שנת הוצאה=2008}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Gur Alroey|שם=Aliya to America? A Comparative Look at Jewish Mass Migration, 1882-1914|כתב עת=Modern Judaism|כרך=28|סדרה=2|עמ=109-133|שנת הוצאה=2008}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Gur Alroey|שם=Two Historiographies The Israeli Historiography and the Mass Jewish Migration to the United States, 1881-1914|כתב עת=Jewish Quarterly Review|כרך=105.1|עמ=99-129|שנת הוצאה=Winter 2015}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=גור אלרואי|שם=ההרכב הדמוגראפי של העלייה השנייה|כתב עת=ישראל: היסטוריה, תרבות וחברה|כרך=2|עמ=33-55|שנת הוצאה=2002}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=גור אלרואי|שם=ההגירה הנעלמה': יחסה של ההיסטוריוגרפיה הישראלית להגירה היהודית הגדולה, 1914-1881|כתב עת=ציון|כרך=עד|עמ=285-267|שנת הוצאה=תשס״ט - 2009}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=גור אלרואי|שם=ההגירה היהודית לארץ ישראל ולארצות הברית בראשית המאה העשרים: ניתוח חברתי-דמוגרפי|כתב עת=מגמות|כרך=48|סדרה=3-4|עמ=459-485}}</ref>

 

בכדי להבין את החברה הכללית וחברת המהגרים בפרט אלרואי בוחן את החוויה המגדרית כמעורבות האקטיבית והפסיבית של נשים בתהליכי הגירה וחוקר תופעות חברתיות שליליות הנלוות לתהליך ההגירה, כגון: נטישת נשים, אונס, זנות וסחר בנשים.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Gur Alroey|שם=nd I remained Alone in a Vast Land: Women in the Great Jewish Migration from Eastern Europe|כתב עת=Jewish Social Studies|כרך=12|סדרה=3|עמ=39-72|שנת הוצאה=Springs/Summer 2006}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=גור אלרואי|שם=חלוצות שאינן פועלות: הגירת נשים לארץ ישראל בראשית המאה העשרים|כתב עת=קתדרה|כרך=118|עמ=67-88|שנת הוצאה=טבת תשס״ז - 2007}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=גור אלרואי|שם=הסחר בנשים בחברה היהודית בראשית המאה העשרים ו"בעמק הבכא" של מנדלי מוכר ספרים: ניתוח היסטורי-ספרותי|כתב עת=ביקורת ופרשנות|כרך=40|עמ=37-59|שנת הוצאה=2008}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=גור אלרואי|שם=נשים עזובות בשלהי התקופה העות'מאנית וראשית המנדט|כתב עת=ישראל|כרך=15|עמ=93-116|שנת הוצאה=אביב תשס״ט - 2009}}</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=אסתר הרצוג ואראלה שדמי (עורכות)|שם=בשר ודמים: זנות, סחר בנשים ופורנוגרפיה בישראל|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=פרדס|שנת הוצאה=2013|עמ=73-88|פרק=זנות וסחר נשים בארץ ישראל בראשית המאה ה־20}}</ref>

 

בציר זה מתגלמת במחקריו של אלרואי הבחנה טיפולוגית בין עולים ומהגרים המבוססת על ניתוח סמנטי של מונחים אלה במחשבה הציונית. אלרואי יצא נגד טענה רווחת בהיסטוריוגרפיה, לפיה 'עלייה' הוא מונח נייטרלי. לטענתו המונח חדור תוכן ערכי ואידאולוגי אשר מצד אחד מייחס לכל יהודי שמגיע לארץ ישראל מוטיבציה לאומית ומצד אחר מטשטש, עד כדי מעלים, גורמי הגירה אחרים. לפי אלרואי זוהי דוגמה מובהקת המעידה על גיוס השפה למטרותיה של תנועה לאומית. על כן הוא סבור כי אין ההיסטוריון נדרש לקבל את המינוח הלאומי ללא ערעור ועליו לבחון את ההגירה לארץ ישראל באותן אמות מידה המקובלות בחקר ההגירה הכללי. כפתרון וכאתגר מציע אלרואי הבחנה טיפולוגית בין שני המונחים המגדירים כניסה לארץ חדשה, בין אם זו ארץ ישראל ובין אם ארץ יעד אחרת: "עלייה" ו"הגירה".<ref>{{צ-ספר|מחבר=עמנאול אטקס, דוד אסף ויוסף קפלן (עורכים)|שם=אבני דרך: מסות ומחקרים בהיסטוריה של עם ישראל|מו"ל=מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי|שנת הוצאה=2005|עמ=361-347|פרק=גור אלרואי, ״׳עולים, ׳מהגרים׳, ו׳פליטים׳: גלגולים סמנטיים של המילה ׳עולה׳ במחשה הציונית}}</ref>[[קובץ:אימיגרנטיםגור.jpg|ממוזער|210x210px|כריכת הספר ״אימיגרנטים״]]

 

פרס ורבורג של המכון ליהדות זמננו ע"ש אברהם הרמן באוניברסיטה העברית (2002)

פרס החוקר הצעיר המבטיח של האגודה ללימודי ישראל (2013)[[קובץ:Anunpromisedland.jpg|ממוזער|204x204px|העיבוד לאנגלית לספר ״אימיגרנטים״|ימין]]

 

[[קובץ:המהפכההשקטה.jpg|ממוזער|207x207px|כריכת הספר ״המהפכה השקטה״]]ספר זה ראה אור בשנת 2004 בהוצאת [[יד יצחק בן-צבי|יד בן-צבי]]. הספר מבקש לבחון, באמצעות סיפוריהם של מהגרים מן השורה, את שלביה והשתלשלותה של ההגירה היהודית. הספר בוחן מנקודת מבט השוואתית את הרכב המהגרים שהגיעו לארץ ישראל בתקופת העלייה השנייה (1914-1904) וממצאיו מצביעים, בין היתר, על מספר קווי דמיון בין המהגרים שהגיעו לארץ ישראל לבין אלו שהיגרו לאמריקה, כמו גם על קבוצות מהגרים שהגיעו לארץ ישראל אך לא זכו להכרה בהיסטוריוגרפיה הציונית.<ref>{{צ-ספר|מחבר=גור אלרואי|שם=אימיגרנטים: ההגירה היהודית לארץ ישראל בראשית המאה העשרים|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=יד בן צבי|שנת הוצאה=תשס״ד - 2004|עמ=223}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=שלמה דשן|שם=אימיגרנטים: ההגירה היהודית לארץ ישראל בראשית המאה העשרים|כתב עת=מגמות|כרך=מד|סדרה=1|עמ=206-208|שנת הוצאה=2005}}</ref> בשנת 2014 התפרסמה גרסה אנגלית של הספר בהוצאת סטנדפורד המרחיבה את היריעה בהיבטים מסוימים, כגון ההיבט המגדרי.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Gur Alroey|שם=An Unpromising Land: Jewish Migration to Palestine in the Early Twentieth Century|מו"ל=Stanford University Press|שנת הוצאה=2014|עמ=285 Pages}}</ref>

[[קובץ:מחפשימולדת.jpg|ממוזער|197x197px|כריכת הספר ״מחפשי מולדת״|ימין]]

ספר זה יצא לאור בשנת 2008 על ידי מרכז שזר. ספר זה הוא אחד החשובים שנכתבו על ההגירה היהודית הגדולה ממזרח אירופה. הספר שופך אור על "המהפכה השקטה" שבמהלכה עזבו את [[מזרח אירופה]] כשליש מכלל היהודים אל עבר העולם החדש. פרופסור אלרואי ביקש להתחקות אחר מגוון לבטיו וקשייו של המהגר היהודי היחידני משך כל תהליך הגירתו ועד הגעתו לנמלי היעד ב[[ניו יורק]], [[בואנוס איירס]] או [[יפו]]. הספר בוחן גם את השפעת תהליך ההגירה על המשפחה היהודית ואת יחס החברה היהודית המזרח אירופאית להגירה היהודית ההמונית.<ref>{{צ-ספר|מחבר=גור אלרואי|שם=המהפכה השקטה: ההגירה היהודית מהאימפריה הרוסית, 1924-1870|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל|שנת הוצאה=2008|עמ=281 עמודים}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=סקוט אורי|שם=היסטוריה של ההגירה היהודית|כתב עת=ישראל|כרך=16|עמ=281-279|שנת הוצאה=2009}}</ref>

[[קובץ:Zionismwithoutzion.jpg|ממוזער|198x198 פיקסלים|העיבוד לאנגלית לספר ״מחפשי מולדת״]]

 

עוסק בהיסטוריה אינטלקטואלית בשונה מקודמיו אשר עסקו ב[[היסטוריה חברתית]]. בספר מתחקה אלרואי אחר נבכי המחשבה הטריטוריאליסטית מראשיתה, עם פרסום ה"[[אוטואמנציפציה!|אוטואמנציפציה]]" של [[יהודה לייב פינסקר|פינסקר]] ועד התפרקות [[JTA|יט"א]] ודעיכת הרעיון שעמד בבסיסה. הספר מספר את קורות מסע החיפושים אחר ה'מולדת' ובוחן את האירועים הדרמטיים שקדמו להקמת יט"א, את [[תוכנית אוגנדה|פולמוס אוגנדה]] בימי [[בנימין זאב הרצל|הרצל]] ולאחר מותו, את פרישתם של מייסדי יט"א מ[[ההסתדרות הציונית העולמית|ההסתדרות הציונית]] והקמת ארגונם ואת האידאולוגיה של הארגון ומאבקו עם ההסתדרות הציונית. הספר מציג היבט חשוב בשיח האידאולוגי שרחש בתנועה הציונית בעשור שקדם ל[[מלחמת העולם הראשונה]] ומהווה תרומה חשובה להבנת תולדות העם היהודי והתנועה הציונית בעידן שקדם להכרה הבין-לאומית בזכויותיו של העם היהודי בארץ ישראל.<ref>{{צ-ספר|מחבר=גור אלרואי|שם=מחפשי מולדת: ההסתדרות הטריטוריאליסטית היהודית (יט"א) ומאבקה בתנועה הציונית בשנים, 1925-1905|מו"ל=קריית שדה בוקר: מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב|שנת הוצאה=תשע״א - 2011|עמ=315}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=חיים אבני|שם=חלופה לארץ ישראל|כתב עת=קתדרה|כרך=152|עמ=193-197|שנת הוצאה=תמוז תשע״ד - 2014}}</ref><ref>{{קישור כללי|הכותב=תום שגב|כתובת=http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1587067|כותרת=תוכנית קניה - האם ההחלטה שלא להקים מדינה באפריקה היתה טעות? ולמה ניצחו הציונים את הטריטוריאליסטים?|אתר=הארץ|תאריך=09.12.2011}}</ref> גרסתו האנגלית של הספר יצאה לאור בשנת 2016 בהוצאת אוניברסיטת ויין מ[[דטרויט]].<ref>{{צ-ספר|מחבר=Gur Alroey|שם=Zionism without Zion: The Jewish Territorialism Organization (JTO) and the Zionist movement|מקום הוצאה=Detroit|מו"ל=Wayne State University Press|שנת הוצאה=2016|קישור=http://www.thejc.com/arts/books/162129/review-zionism-without-zion.}}</ref>

[[קובץ:Breadtoeat.jpg|ממוזער|198x198px|כריכת הספר ״Bread to Eat and Clothes to Wear"]]

 

ספר זה יצא בשנת 2011 בהוצאת אוניברסיטת ויין. חלקו הראשון של הספר כולל מבוא נרחב המתאר את היקף ההגירה היהודית ומאפייניה הייחודיים, דן בהקמת לשכות המודיעין שהקימו ארגונים יהודים בינלאומיים ומנתח היבטים שונים של ההגירה היהודית כפי שהם משתקפים במכתבי המהגרים. חלקו השני של הספר כולל 66 מכתבים פרי עטם של יהודים ממזרח אירופה. מכתבים אלה מעידים על התהליך המורכב של ההגירה, על הצורך העז של המהגרים במידע, על מצבם העגום של הנשים היהודיות שנותרו מאחור, על ה[[פוגרום|פוגרומים]] מהם סבלו היהודים ועל מכשולים נוספים שעמם התמודדו המהגרים בדרכם לארץ היעד.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Gur Alroey|שם=Bread to Eat and Clothes to Wear": Letters from Jewish Migrants in the Early Twentieth Century|מקום הוצאה=Detroit|מו"ל=Wayne State University Press|שנת הוצאה=2011|עמ=223 Pages|קישור=http://forward.com/culture/139494/news-of-the-carrot-not-pain-of-the-stick/}}</ref>