אינטליגנציה רגשית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שחזור עריכות של 79.183.45.62 (שיחה): הוספת תוכן ללא מקור (HG) (3.1.20)
←‏רקע היסטורי: לקוח מויקיפדיה האנגלית
שורה 3:
 
==רקע היסטורי==
ניתן לאתר את שורשיו הראשוניים של המונח כברהוצג בעבודתו של [[דרווין]] (1872/ 1965){{הבהרה|כיצד ייתכן שעבודתו עוסקתלראשונה בשנת 1965,1964. אם נפטר הרבה לפני כן?}} אודות חשיבותו של ביטוי רגשי להישרדות וב[[הסתגלות]]{{הערה|שם=baron06|1=המאה Barה-On,20|מאה R. (2006). The Barה-On model of emotional-social intelligence (ESI). Psicothema, 18 , supl., 13-25. }}. במאה ה – 1920]], ניסיונות להגדרת [[אינטליגנציה]] התמקדו בהיבטים הקוגניטיביים כגון [[זיכרון]] ופתרון בעיות, אולם מספר חוקרים החלו לזהות את חשיבות ההיבטים הלא קוגניטיביים ולהתייחס לכך בעבודותיהם. לדוגמה, [[אדוארד לי תורנדייק]] (1920) הציג את מושג "האינטליגנציה החברתית" אותה תיאר כמיומנות ההבנה והניהול של אנשים אחרים{{הערה|1= Thorndike, R.K. (1920). "Intelligence and Its Uses", Harper's Magazine 140, 227-335. }}.
 
ב-[[1940]], [[דיוויד וקסלר]] התייחס להשפעת הגורמים הלא-קוגניטיביים על התנהגות, וציין כי הניסיון לשרטט [[מודל]] לאינטליגנציה האנושית לא יהיה שלם ללא תיאור מקיף של גורמים אלו{{הערה|שם=baron06}}. בדומה לכך, הווארד גארדנר (1975) בהציגו את [[תאוריית האינטליגנציות המרובות]] כלל בתוכן את האינטליגנציה האישית, המורכבת מרכיב תוך אישי ורכיב בין אישי{{הערה|1= Smith, M. K. (2002) "Howard Gardner and multiple intelligences", the encyclopedia of informal education, Downloaded from http://www.infed.org/thinkers/gardner.htm on October 31, 2005. }}. לפיכך, ניתן לראות כי בהתפתחותו ההיסטורית של המונח המכנה המשותף של העוסקים בנושא הוא אמונה כי ההגדרות המקובלות לאינטליגנציה לוקות ביכולתן להסביר את תוצאות התנהגותנו באופן שלם.