מנוע הקיטור של ניוקומן – הבדלי גרסאות

 

==ניסיונות ראשונים==

מכונות קיטור קטנות מסוגים שונים נבנו עוד קודם זמנו של ניוקומן, אך רובן נועדו לשעשוע ולא לתכלית מעשית. בסביבות שנת [[1600]] נעשו ניסיונות אחדים לנצל את כוח הקיטור להפעלת [[מזרקה|מזרקות]] קטנות. תחילה מילאו מים במכל, ואחר כך העלו את לחצם באמצעות זרם קיטור עד שפרץ מן המכל סילון המים המבוקש. מאחר שבאותה תקופה לא היו עדיין הידע והיכולת הדרושים לבניית מכלים גדולים העמידים בלחצים גבוהים, נותרו מכונות אלו חסרות שימוש ותועלת.

 

 

===המנוע של סייוורי===

 

מאחר שעומק השאיבה המקסימלי התאורטי הוא 10 מטרים (הלחץ האטמוספירי שווה ללחץ השורר בתחתית עמוד מים בגובה 10 מטרים), לא התאים מנועו של סיוורי למכרות עמוקים. כדי לשאוב מים מעומקים גדולים מ־ 6-7 מטרים, יש להשתמש במשאבה מכנית מסוג כלשהו, הנמצאת קרוב למפלס המים הנשאבים ודוחפת אותם מעלה אל מחוץ למכרה. משאבות דחיקה בוכנאיות, מונעות על ידי סוסים, היו קיימות בשימוש באותם זמנים, אך הצריכו להנעתן מנגנון הפועל בתנועה קווית, הלוך ושוב, שלא היה קיים במכונה של סייוורי. מנועו של סייוורי חסר חלקים נעים ופעל כמעין [[סיפון]], ולכן אין לראות בו מנוע קיטור אמיתי, הממיר אנרגיית חום לאנרגיה מכנית באמצעות מנגנון חיצוני כלשהו.

חסרונו העיקרי של מנוע ניוקומן היה נצילותו הנמוכה. לאחר שהצילינדר קורר כדי ליצור תת-לחץ, נותרו דפנות הצילינדר קרים, ועם הכנסת מטען חדש של קיטור התעבה חלק ממנו והלך לאיבוד. המשמעות המעשית הייתה, שכמות בלתי מבוטלת של פחם התבזבזה בחימומו מחדש של הצילינדר. חיסרון זה לא היה משמעותי ביותר כל עוד המנוע הופעל במכרות פחם, אך הדבר מנע את ניצולו להנעת מכונות, מה גם שמהלך העבודה היחיד של הבוכנה היה תזזיתי ביותר.

 

 

וואט הציג את המנוע הראשון שבנה ב-[[1769]], אך הדבר לא דחק מיד את מנועיו של ניוקומן. וואט סירב לשלם תמלוגים על הפטנטים של ניוקומן, ורק כשפקע תוקפם, ב־1790, נחתם גורלם של מנועי ניוקומן להיעלם, אפילו במכרות הפחם.

 

 

{{בריטניקה 11|ערך=Newcomen, ThomasSteam Engine|ללא קישור=1}}