כינוי גוף – הבדלי גרסאות

*הערה - לכינוים בגוף ראשון ישנם שמות נרדפים: אני=אנוכי / אנחנו=אנו. לרוב אין משתמשים במילים "אנוכי" ו-"אנו" בשפת היום יום, אלא לכתיבה ו/או דיבור בשפה רשמית או גבוהה.

 

* ב[[שפות הודו-אירופיות]] רבות, כגון אנגלית, רוסית, גרמנית ועוד, קיימים שלושה מינים דקדוקיים: זכר, נקבה ונייטרלי, ובהתאם קיימים שלושה כינויי גוף בגוף שלישי יחיד (לדוגמה, באנגלית: he, she, it).

* בשפות הגרמניות והלטיניות, ההבדל בין זכר לנקבה קיים רק בגוף שלישי יחיד.

* בספרדית, קיים גוף שני מיוחד עבור פנייה של כבוד, בנפרד הגופים המשמש ליחיד ולרבים. בצרפתית, גוף שני של כבוד הוא כמו גוף שני של רבים; לפני עשורים אחדים, הקפידו בשפה זו לפנות בגוף שני יחיד, רק אל חבר קרוב, אל קרוב משפחה או אל ילדים. באנגלית הארכאית, היה מצב דומה לזה שבצרפתית המודרנית וגוף שני יחיד היה thee. כיום, באנגלית, כול הגופים השניים הם you.

* בצרפתית קיים גם גוף סתמי רשמי, עבור אמירה, שלא ברור באיזה גוף היא. הדבר דומה להשמטת הגוף במשפטים עבריים מוכללים, כמו ״במקלחת צריך להסתבן״ או ״אחרי המקלחת נוהגים להתנגב״. הגוף הסתמי בצרפתית מוטה לפי ההטיות של גוף ראשון רבים.

* ישנן שפות פולינזיות, שבהן יש שני סוגים של גוף ראשון רבים; יש ״אנחנו כולל אותך״ ויש ״אנחנו לא כולל אותך״. דהיינו המשפט ״אנחנו הולכים לאכול״ יכול להאמר בגוף, שיבהיר לשומע, שהוא מצטרף לארוחה או בגוף, שיבהיר לו, שהוא אינו מוזמן אליה. במקרים נדירים, קיימת אבחנה דומה גם בעברית, למשל בהקשר של מילת היחס "בין": המילה "בינינו" כוללת - בעברית מקראית - רק אותנו אך לא אותך, בעוד שעל מנת שהיא תכלול גם אותך - משתמשת העברית המקראית במילה אחרת (בראשית כו כח: "בינותינו [כלומר] בינינו ובינך").