ויקיפדיה

גז אציל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הפיכת קישורים מהצורה ISBN XXX לתבנית:ISBN#
מ Fixing redirection, replaced: אונונאוקטיום ← אוגאנסון (4), Uuo ← Og (2) באמצעות AWB
שורה 23:
|-
! [[מחזור יסודות 7|7]]
| style="width: 25px; background: #FFFFFF; color: #000000; border: 2px dotted #000000;" | 118 {{ש}} [[אונונאוקטיוםאוגאנסון|UuoOg]]
|-
| height="5" |
שורה 35:
|}
|}
'''גזים אצילים''' הם [[יסוד כימי|יסודות כימיים]] המשתייכים לטור השמונה עשרה ול[[קבוצה (הטבלה המחזורית)|קבוצה]] ה-18 ב[[הטבלה המחזורית|טבלה המחזורית]]. יסודות אלו הם [[אל-מתכת|אל-מתכות]] והם מופיעים כ[[גז]]ים ב[[תנאים סטנדרטיים של טמפרטורה ולחץ|תנאים סטנדרטיים]]. ששת הגזים האצילים הנמצאים בטבע הם: [[הליום|הליום (He)]], [[נאון|נאון (Ne)]], [[ארגון (יסוד)|ארגון (Ar)]], [[קריפטון|קריפטון (Kr)]], [[קסנון|קסנון (Xe)]] והיסוד ה[[רדיואקטיביות|רדיואקטיבי]] [[רדון|רדון (Rn)]]. עד כה, שלושה אטומים נוספים של היסוד הבא בקבוצה, [[אונונאוקטיוםאוגאנסון|אונונאוקטיוםאוגאנסון (UuoOg)]], יוצרו ב[[מאיץ חלקיקים|מאיץ החלקיקים]] [[מאיץ Supercollider|Supercollider]], אך מעט מאוד ידוע על תכונותיו בשל הכמות המועטה שיוצרה וזמן [[מחצית חיים|מחצית החיים]] הקצר שלו. הגז האציל הנפוץ ביותר על פני [[כדור הארץ]] הוא ארגון, המהווה 1.29% (משקלי) מה[[אטמוספירה]].
 
מבחינה כימית, הגזים האצילים יציבים מאוד מכיוון שהם מכילים 8 [[אלקטרון ערכיות|אלקטרוני ערכיות]] ב[[קליפת אלקטרונים|קליפת האלקטרונים]] החיצונית שלהם, שהוא המספר המקסימלי שהקליפה החיצונית יכולה להכיל (פרט להליום שבו 2 אלקטרונים בקליפה החיצונית). כתוצאה מכך הם ממעטים להשתתף ב[[תגובה כימית|תגובות כימיות]], ומכאן שמם.
 
בתנאים סטנדרטיים, הגזים האצילים חסרי [[ריח]], חסרי [[צבע]] ו[[מונטומי]]ים. [[נקודת התכה|נקודות ההתכה]] ו[[נקודת רתיחה|הרתיחה]] של כל גז אציל קרובות אחת לשנייה, עם הפרש של פחות מ [[מעלות צלזיוס|C°]]{{כ}} 10; כתוצאה מכך, הגזים האצילים מופיעים כ[[נוזל]]ים בטווח [[טמפרטורה|טמפרטורות]] קטן בלבד. הגזים האצילים מפגינים [[תגובתיות]] מועטה מאוד ולכן מאות אחדות בלבד של [[תרכובת|תרכובות]] שלהם יוצרו מתחילת [[2008]].
שורה 46:
{{להשלים|נושא=מדעי הטבע}}
שמו ה[[אנגלית|אנגלי]] של הגז האציל, ''Noble gas'', הוא פירוש של [[שם עצם|שם העצם]] ה[[גרמנית|גרמני]] ''Edelgas'', בו נעשה שימוש לראשונה בשנת [[1898]] על ידי [[הוגו ארדמן]]{{הערה|1=Renouf, Edward{{כ}} ([[15 בפברואר]] [[1901]]). "Noble gases".}} כשהתייחס לרמת ה[[תגובתיות]] הנמוכה ב[[תנאים סטנדרטיים של טמפרטורה ולחץ|תנאים סטנדרטיים]] אצל רוב היסודות ב[[קבוצה (הטבלה המחזורית)|קבוצה]] ה-18 בטבלה המחזורית. הגזים האצילים יוחסו בעבר ל[[גז אדיש|גזים אדישים]], אך זוהי התייחסות לא מדויקת משום שחלק מהגזים האצילים משתתפים ב[[תגובה כימית|תגובות כימיות]].{{הערה|1=Ozima, Minoru; Podosek, Frank A. ([[2002]]). ''Noble Gas Geochemistry''. אוניברסיטת קיימברידג'. עיתונות. {{ISBN|0521803667}}. '''עמוד 30'''.}}
קיומם של הגזים האצילים נצפה על ידי הטבלה המחזורית, אך כיוון שהגזים האצילים כמעט ואינם משתתפים בתגובות כימיות קיומם לא התגלה עד שלב מאוחר למדי בהתפתחות ה[[כימיה]] המודרנית. ההליום התגלה לראשונה בשנת [[1868]] בניתוח [[ספקטוגרפיה|ספקטוגרפי]] של אור ה[[השמש|שמש]], אך קיומו באטמוספירת כדור הארץ לא הוכח עד [[1895]]. כבר באמצע [[המאה ה-19]] גילה [[ג'ון ויליאם סטראט ריילי|הלורד ריילי]] כי [[צפיפות החומר|צפיפותו]] של ה[[חנקן]] באוויר גדולה מזו של חנקן המופק מתרכובות כימיות, ושיער כי גידול זה נובע מהימצאותו של גז נוסף באוויר, שאינו משתתף בתגובות כימיות. הוא ו-[[ויליאם רמזי]] הצליחו לבודד גז זה (ארגון) ולהוכיח את קיומם של הגזים האצילים, ועל כך אף זכו ב[[פרס נובל]].
 
בימינו, כל הגזים האצילים שקיומם נובע מהטבלה המחזורית התגלו ובודדו. ה[[אונונאוקטיוםאוגאנסון]], בניגוד לגזים האחרים, אינו קיים בטבע ורק ב-[[2006]] הוא סונתז בהצלחה. גז זה הוא [[רדיואקטיביות|רדיואקטיבי]] ולא יציב והאטומים שסונתזו בניסוי דעכו תוך כמה חלקיקי שנייה.
 
==תכונות פיזיקליות ואטומיות==
שורה 98:
|align="right" | צפיפות, נוזל ב tp{{כ}} (g/dm³) || – || 1247 || 1415 || 2451 || 3084 || –
|-
|align="right" | [[מוליכות חום]], נוזל ב bp{{כ}} (mW m<sup>-1−1</sup> K<sup>-1−1</sup>) || 31.4 || 129.7 || 121.3 || 88.3 || 73.2 || –
|-
|align="right" | [[מקדם דיאלקטרי]] (נוזל) || 1.055{{הערה|1=ב K{{כ}} 2.06–2.63}} || 1.53{{הערה|1=ב C°{{כ}} 191-}} || – || – || – || –
שורה 108:
|align="right" | [[צמיגות|צמיגות דינמית]] ([[פסקל (מידה)|kPa]]×s){{הערה|שם=brit}} || 186 || 297 || 210 || 233 || 211 || –
|-
|align="right" | [[מוליכות חום]] ב C°{{כ}} 0 (J s<sup>-1−1</sup> m<sup>-1−1</sup> K<sup>-1−1</sup>) || 0.1418 || 0.0461 || 0.0169 || 0.00874 || 0.00506 || –
|-
|align="right" | [[מהלך חופשי ממוצע]] ב[[תנאים סטנדרטיים של טמפרטורה ולחץ|תנאים סטנדרטיים]] (nm){{הערה|שם=brit}} || 192.66 || 135.36 || 68.33 || 52.34 || 37.88 ||&nbsp;–
שורה 116:
|align="right" | [[רגישות מגנטית]] ([[יחידות cgs]] ל[[מול]]){{הערה|שם=brit}} || 0.0000019- || 0.0000072- || 0.0000194- || 0.000028- || 0.000043- || –
|-
|align="right" | [[קיבול חום]], ''C<sub>p</sub>'', גז ב-1 [[אטמוספירה (מידה)|אטמוספירה]] (J mol<sup>-1−1</sup> K<sup>-1−1</sup>) || 20.78 || 20.79 || 20.85 || 20.95 || 21.01 || 21
|-
|align="right" | [[מהירות הקול]] ב C°{{כ}} 0 ו-1 אטמוספירה (m/s) || 973 || 433 || 307.8 || 213 || 168 || –
|-
|align="right" | מוליכות חום, גז ב C°{{כ}} 0 ו-1 אטמוספירה (mW m<sup>-1−1</sup> K<sup>-1−1</sup>) || 141.84 || 46.07 || 16.94 || 8.74 || 5.06 || –
|-
|align="right" | [[שבירה מולרית]] (D line, cm<sup>3</sup>) || 0.521 || 1.004 || 4.203 || 6.397 || 10.435 || –
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/גז_אציל"