עזקה – הבדלי גרסאות

תל זכריה היה אחד האתרים הראשונים שנחפרו בארץ ישראל. כבר ב-1898 קיבלו הארכאולוגים הבריטים [[הארכיאולוגיםפרדריק בליס]] הבריטים ו[[בליסרוברט ומקאליסטרמקאליסטר]], מטעם [[הקרן הבריטית לחקירותלחקר ארץ ישראל]], רישיון חפירה מהשלטון [[האימפריה העות'מאנית|העות'מאני]] לחפירה של ארבע אתרים בשפלת יהודה, [[תל גודד]], [[מרשה]], גת ועזקה. תל עזקה נחפר במשך שלוש עונות שהתמקדו בתל העליון. במהלך החפירות נחשפו מגדלים ללא חומה שקישרה ביניהם אותם תארכו ל[[{{ה|תקופה הרומית]]}} ואת מצודת האקרופוליס בדרום מזרח התל אותה תארכו לתקופת רחבעם על בסיס התיאור המקראי. חלקן העליון של הקירות תוארך ל[[{{ה|תקופה ההלניסטית]]}}. סקר ממוקד התרחש באתר בשנים האחרונות על ידי משלחת החפירות המחודשת כחלק מההכנות לחפירה בפועל התגלו מעל 18,000 חרסים. לפי ניתוח ממצאי הסקר, שגשג התל בשתי תקופות עיקריות, תקופת הברונזה המאוחרת ותקופת הברזל 2.{{הערה|אפרים שטרן, האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, (כרטא 1992) כרך ג' עמ' 1167}}

בימיםחפירות אלהנוספות חופרתהחלו בשנת 2012 מטעם משלחת משותפת מטעם [[אוניברסיטת תל אביב]], בראשות [[עודד ליפשיץ (היסטוריון)|עודד ליפשיץ]] ו[[יובל גדות]], ו[[אוניברסיטת היידלברג]] בראשות [[מנפרד הומינג]] חפירות אלה נמשכות גם בשנת 2016. עונת החפירה הראשונה ב-2012 התרכזה בשלושה חלקים של התל אשר איששו את תוצאות הסקר שתקופת הברונזה המאוחרת ותקופת הברזל 2 הן תקופות שיא בהיקף היישוב באתר. טרם פרסמו החופרים את ממצאים באופן רשמי.