רפת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ (19060959) שחזור הבוט - לגרסא של משתמש:KotzBot
שורה 12:
 
==רפת חלב==
ברפת חלב מגדלים עגלות ופרות, כאשר התוצר העיקרי של הרפת הוא [[חלב]] הפרות. הפרה, כמו כל נקבות ה[[יונקים]], מפיקה חלב רק לאחר המלטה, ולכן הפרות מוזרעות, בדרך כלל ב[[הזרעה מלאכותית]], וממליטות במרווחים של כשנה. ברפתות רבות, הנקבות שנולדות מגודלות ברפת כדור ההמשך של העדר.
 
עם היוולדה, מופרדת העגלה מהאם, לצורך מניעת סיבוכים רפואיים שעלולים להגרםלהיגרם כתוצאה מהעברת מחלות דרך החלב. בימים הראשונים, מקבלת העגלה את חלב אימה, אחרי שזה עבר בדיקת איכות. בהמשך, העגלות יעברו תהליכים לצורך התאמתן לחיים ברפת: [[גדיעת קרניים]], סימון באמצעות צריבה של מספר על גופן בכווית קור ו[[טילוף]] אחת לשנה, הטילוף מתבצע לאחר ההמלטה הראשונה למניעת מחלות רגליים (דומה לפדיקור). עם הגיען לבגרות מינית, יעוברו הפרות בדרך של [[הזרעה מלאכותית]] <!-- בבירור אצל משתמש:212.117.148.66 :(לפעמים כשההזרעה לא תופסת משתמשים בהורמונים כדי לדמות הריון) -->. לאחר ההמלטה [[חליבה|תחלב]] הפרה באופן אינטנסיבי, בין פעמיים לשלוש פעמים ביום, על מנת להגיע לתנובת חלב מקסימלית. ברפתות רובוטיות, פרות עשויות להיחלב אף חמש פעמים ביום. כיום לאחר תהליכים השבחה ממושכים, כל פרה מייצרת כ-37 ליטרים של חלב מדי יום. פרות שלא מייצרות מספיק חלב כדי לכסות על מחיר הטיפול בהן, במיוחד האבסתן, [[שחיטה|תישחטנה]].
 
הוצאות התפעול של הרפת הן בעיקר קניית המזון (כמחצית מההוצאות ברפתות ללא [[מרעה]]), וכן גם על טיפול בהפרשות הפרות ותחזוקת המבנים. הרפת המובילה בישראל היא ר"ן 2000 - רפת המשותפת לקיבוצים רביבים, ניר אליהו וכפר עזה - הנראית בתמונה למעלה.
שורה 25:
החלב הוא התוצר העיקרי של רפת החלב, ולכן עיקר משאבי הרפת מכוונים להגדלת כמותו ואיכותו. במשק החלב הישראלי נהוגה מערכת של '''מכסות חלב'''. לכל רפת יש כמות מוגבלת (מכסה) של חלב שמותר לה לשווק ל[[מחלבה]] שאיתה היא עובדת. הרפתן יכול למכור חלב מעבר למכסה, אך המחלבה יכולה לשלם לרפתן מחיר נמוך על כל ליטר של חלב נוסף מעבר למכסה, מחיר שאינו מכסה את הוצאות יצור החלב.
 
איכות החלב נמדדת במספר קריטריונים, שהראשיים בהם הם אחוזי השומן והחלבון, וחוסר הימצאות תאים סומטיים המעידים על דלקות. שקלול הקריטריונים משתנה מזמן לזמן בהתאם לדרישות השוק (טעם, ייצור מוצרי חלב ייחודים) וההיצע של הרפתנים. איכות החלב מושפעת מגורמים רבים ביניהם אפשר למנות את המזון, תנאי ההיגיינה בחליבה וברפתות אך יותר מכל אלו, הגנטיקה.
 
====חלבון====
שורה 40:
 
====תאים סומטיים====
ה[[תא סומטי|תאים הסומטיים]] הם תאים לבנים שמתו לאחר תופעה דלקתית בגוף הפרה. תאים אלו מצביעים על מצבה הבריאותי של הפרה ומהווים אינדיקציה לדלקות קליניות ותת-קליניות ב[[עטין]] הפרה, כאשר עודף של תאים מצביע על בעיה. סטנדרט השיווק בישראל הינוהוא 225,000 סת"ס לסמ"ק חלב, מעל זה בעל הרפת נקנס ומתחת לכך הוא מקבל פרס עידוד, כך - שלרפתן ישנה תמורה כספית נוספת בכך שהפרה תהיה בריאה.
 
===מזון===
עיקר הוצאות הרפת המודרנית הן על אספקת מזון מתאים לפרות - כמחצית ממחזור הכספים של הרפת. המזון מהווה את מקור האנרגיה היחיד של הפרה והוא חומר הגלם לייצור החלב והבשר. הפרה, כמו [[מעלי גירה|מעלי הגירה]] האחרים מסוגלים לנצל חומרי מזון שבעלי חיים אחרים לא מסוגלים לנצל בזכות חיידקי הכרס שלהם שמפרקים את ה[[תאית]] שבצמחים. כתוצאה מכך אפשר להזין את הפרה ב'''מזון גס''' - [[חציר|שחתות]] ו[[תחמיץ|תחמיצים]] לסוגיהם השונים. מזון זה מתעכל היטב, אם כי הוא דל יחסית ב[[חומצת אמינו|חומצות האמינו]] שמרכיבות את ה[[חלבון|חלבונים]]. מחסור בחלבונים במזון מתבטא בין השאר במחסור בחלבונים בחלב - כלומר בחלב פחות איכותי. ניתן להשלים את המחסור על ידי מזון איכותי עשיר בחלבונים כמו גרעינים וכדומה. מזון זה יקר יותר, ובנוסף עודף בחלבונים לא מוביל לעלייה ברמת החלבונים בחלב ואף מזיק לפרה, ולכן יש לשקלל בין התועלת מהעלאת איכות החלב על ידי תוספת חלבונים והעלייה בהוצאות הרפתן.
 
פרות החלב הישראליות יכולות לצרוך פסולות מזון אורגניות אשר אין להן פתרון מקיים אחר, ובכלל אלו, פסולת מאפה, שאריות בצק ממפעלים, פסולת קפה, גפת זיתים, קליפות תפוזים ורימונים ועוד. הזנת הבקר באלו, תורמת לאיכות הסביבה.
 
==== מזון טבעי ====
בארץ, עד 2005 שתי רפתות החלב האחרונות הנותנות מזון טבעי שנקצר מהשדות לפרות החולבות היו רפת [[רביבים]] ורפת [[יטבתה]]. ב-2006 רפת רביבים עברה אף היא להאכלה משאריות מזון, בשלעלותבשל עלות המים הגבוהה לגידול חקלאי מקומי{{הערה|1=מקור: [http://www.iff.co.il/meida/agri_news/060515_meshutefet.htm?nojump רפת משותפת לרביבים, ניר אליהו וכפר עזה, 15 במאי 2006] (מתוך מוסף הרפת והחלב, בעריכת עמי רוזנסקי)}}.
 
בסרט [[מזון בע"מ]] מוצג גידול הבקר בשיטות האינטסיביות, כמזיק לבריאות בעלי החיים והאנשים האוכלים אותם, ובייחוד כגורם למחלות חדשות חלקן מסוכנות ביותר. לפי טענות מפיקי הסרט, תאגידי המזון משפיעים על ארגוני הבריאות הלאומיים, ומכופפים אותם.