ויקיפדיה

נתן ניר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הסרת תו כיווניות
שורה 32:
עם גיוסו ל[[צה"ל]] בשנת [[1953]] שובץ ב[[חטיבה 7]] של [[חיל השריון הישראלי|חיל השריון]] בגדוד 82. עבר הכשרה כ[[לוחם]], קורס מפקדי טנקים ו[[קורס קצינים]]. ב[[מלחמת סיני]] לחם כ[[מפקד מחלקה|מפקד]] מחלקת טנקים ב[[אוגדה 77]]{{הערה|[http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?itemId=2058&levelId=64927&itemType=0 נתק'ה ניר - הקצין הפצוע שחזר לשדה הקרב], סקירת ספרו באתר "יד לשריון".}}. ב-[[1959]] היה חבר במשלחת ל[[אנגליה]] שיצאה להשתלם על טנקי ה[[צנטוריון]]. בתחילת [[שנות ה-60]] שירת כמדריך בקורס מפקדי פלוגות במשך שלושה מחזורים ולאחר מכן שירת כסגן מפקד גדוד 52 ב[[חטיבה 14]]{{הערה|נתן ניר, '''נתק'ה ניר - הקצין הפצוע שחזר לשדה הקרב''', [[ידיעות ספרים]], 2010, עמ' 61-63}}. השתתף במשלחת ל[[מערב גרמניה]] שנשלחה לקלוט את טנקי ה[[פטון (טנק)|פטון]] שנמכרו לצה"ל דרך [[נאט"ו]], ושימש סגן מפקד גדוד 79, גדוד פטונים שהוקם במסגרת חטיבה 7. לאחר מכן מונה למדריך ראשי ב[[בית הספר לשריון]].
 
ב[[מלחמת ששת הימים]] לחם כ[[מפקד גדוד|מפקד]] גדוד הטנקים 63 שלת"פ [[חטיבה 14]], כחלק מ[[אוגדה 38]] בפיקוד [[אריאל שרון]]. ניר לחם בראש גדודו ב[[קרב אום-כתף]]. גדודו נע ככוח טנקים עצמאי על "ציר בטור" בלב ה[[דיונה|דיונות]]. הכוח כלל כ-45 טנקי [[צנטוריון]] ועוד יחידות משנה של [[חרמ"ש]], [[נ"ט]] ו[[חיל הנדסה|הנדסה]], וכבש את מתחם 181 המבוצר{{הערה|ראנדולף ווינסטון צ'רצ'יל, '''מלחמת ששת הימים''', עברית: [[אריה חשביה]], [[הוצאת מסדה]], 1967, עמ' 90}}. בהמשך המלחמה נפצע ניר מהפגזה מצרית ונותר נכה בשתי רגליו. ניר לא ויתר, השתקם ושב לשירות בצה"ל. שירת כמדריך ב[[המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה|פו"ם]] ומונה למפקד [[חטיבה 217]] בדרגת אל"ם. פיקד על חטיבתו ב[[מלחמת יום הכיפורים]], בין היתר ב[[המארב לחטיבה 25 המצרית|מארב לחטיבה 25 המצרית]]. לאחר המלחמה יצא להשתלמות במכללה לפיקוד ומטה של [[צבא ארצות הברית]]. בשנים [[1975]]–[[1976]] פיקד על [[המרכז הלאומי לאימונים ביבשה]] ולאחר מכן כיהן כ[[ראש מטה (צבא)|ראש מטה]] [[פיקוד הצפון]]{{הערה|נתן ניר, '''נתק'ה ניר - הקצין הפצוע שחזר לשדה הקרב''', [[ידיעות ספרים]], 2010, עמ' 12}}. בהמשך פיקד על [[עוצבת עידן]].
 
לאחר שחרורו התמודד ב-[[1978]] על ראשות העיר [[אשקלון]] מטעם [[הליכוד]], אך קיבל מעט פחות מ-20% מהקולות ולא הצליח להגיע לסיבוב השני{{הערה|{{מעריב||אשקלון, קרן ודיין יתמודדו שוב|1978/11/08|00301}}}}. בשנת 1983 התמודד שוב על ראשות העיר, נחשב לחלופה העיקרית אל מול ראש העיר המכהן, [[אלי דיין]] וזכה במעל 28% מהקולות, אך אלו לא הספיקו כדי לגבור על דיין{{הערה|[http://www.nevo.co.il/Law_word/law10/yalkut-2989.pdf תוצאות הבחירות לראשות עיריית אשקלון], ילקוט הפרסומים 2989}}.
 
מ-[[14 ביוני]] [[1980]] ועד [[12 בנובמבר]] [[1984]] שימש ניר כיושב ראש [[האגודה למען החייל]]. הוא שימש יועץ לפיתוח טנק קל לצבא [[ברזיל]], פרויקט שבוטל לאחר סיום [[היסטוריה של ברזיל: דיקטטורה צבאית (1964–1985)|תקופת הדיקטטורה הצבאית]], הקים חברה בתחום המסחר ב[[כספת|כספות]] ובקופות [[פלדה]] ועבד במשרד [[מבקר מערכת הביטחון]].
 
==לקריאה נוספת==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/נתן_ניר"