פתיחת התפריט הראשי

נתן (נתק'ה) ניר (הברפלד) (1935 - 18 בינואר 2015) היה תת-אלוף בצה"ל, כיהן כמפקד חטיבה 217 במלחמת יום הכיפורים.

נתן ניר
Natke.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1935
ורשה, פולין
פטירה 18 בינואר 2015 (בגיל 80 בערך)
כינוי נתק'ה
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
תפקידים אזרחיים
יושב ראש האגודה למען החייל

ביוגרפיהעריכה

ניר נולד וגדל בוורשה. בעת השואה נמלטה משפחתו לרוסיה. בשנת 1948 עלה עם משפחתו לישראל[1]

עם גיוסו לצה"ל בשנת 1953 שובץ בחטיבה 7 של חיל השריון בגדוד 82. עבר הכשרה כלוחם, קורס מפקדי טנקים וקורס קצינים. במלחמת סיני לחם כמפקד מחלקת טנקים באוגדה 77[2]. ב-1959 היה חבר במשלחת לאנגליה שיצאה להשתלם על טנקי הצנטוריון. בתחילת שנות ה-60 שירת כמדריך בקורס מפקדי פלוגות במשך שלושה מחזורים ולאחר מכן שירת כסגן מפקד גדוד 52 בחטיבה 14[3]. השתתף במשלחת למערב גרמניה שנשלחה לקלוט את טנקי הפטון שנמכרו לצה"ל דרך נאט"ו, ושימש סגן מפקד גדוד 79, גדוד פטונים שהוקם במסגרת חטיבה 7. לאחר מכן מונה למדריך ראשי בבית הספר לשריון.

במלחמת ששת הימים לחם כמפקד גדוד הטנקים 63 במסגרת חטיבה 14, כחלק מאוגדה 38 בפיקוד אריאל שרון. ניר לחם בראש גדודו בקרב אום-כתף. גדודו נע ככוח טנקים עצמאי על "ציר בטור" בלב הדיונות. הכוח, שכלל כ-45 טנקי צנטוריון ועוד יחידות משנה של חרמ"ש, נ"ט והנדסה, כבש את מתחם 181 המבוצר.[4] בהמשך המלחמה נפצע ניר מהפגזה מצרית ונותר נכה בשתי רגליו. ניר לא ויתר, השתקם ושב לשירות בצה"ל. שירת כמדריך בפו"ם ומונה למפקד חטיבה 217 בדרגת אל"ם. פיקד על חטיבתו במלחמת יום הכיפורים, בין היתר במארב לחטיבה 25 המצרית. לאחר המלחמה יצא להשתלמות במכללה לפיקוד ומטה של צבא ארצות הברית. בשנים 19751976 פיקד על המרכז הלאומי לאימונים ביבשה ולאחר מכן כיהן כראש מטה פיקוד הצפון[5]. בהמשך פיקד על עוצבת עידן.

לאחר שחרורו התמודד ב-1978 על ראשות העיר אשקלון מטעם הליכוד, אך קיבל מעט פחות מ-20% מהקולות ולא הצליח להגיע לסיבוב השני[6]. בשנת 1983 התמודד שוב על ראשות העיר, נחשב לחלופה העיקרית אל מול ראש העיר המכהן, אלי דיין וזכה במעל 28% מהקולות, אך אלו לא הספיקו כדי לגבור על דיין[7].

מ-14 ביוני 1980 ועד 12 בנובמבר 1984 שימש ניר כיושב ראש האגודה למען החייל. הוא שימש יועץ לפיתוח טנק קל לצבא ברזיל, פרויקט שבוטל לאחר סיום תקופת הדיקטטורה הצבאית, הקים חברה בתחום המסחר בכספות ובקופות פלדה ועבד במשרד מבקר מערכת הביטחון.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ פרק א' - ילדות, מתוך ספרו "נתק'ה ניר - הקצין הפצוע שחזר לשדה הקרב", באתר ידיעות ספרים.
  2. ^ נתק'ה ניר - הקצין הפצוע שחזר לשדה הקרב, סקירת ספרו באתר "יד לשריון".
  3. ^ נתן ניר, נתק'ה ניר - הקצין הפצוע שחזר לשדה הקרב, ידיעות ספרים, 2010, עמ' 61-63
  4. ^ ראנדולף ווינסטון צ'רצ'יל, מלחמת ששת הימים, עברית: אריה חשביה, הוצאת מסדה, 1967, עמ' 90
  5. ^ נתן ניר, נתק'ה ניר - הקצין הפצוע שחזר לשדה הקרב, ידיעות ספרים, 2010, עמ' 12
  6. ^ אשקלון, קרן ודיין יתמודדו שוב, מעריב, 8 בנובמבר 1978
  7. ^ תוצאות הבחירות לראשות עיריית אשקלון, ילקוט הפרסומים 2989