תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Mr. W (שיחה | תרומות)
שורה 11:
==תולדות חייו של מוחמד בהתבסס על המסורת המוסלמית==
=== נעוריו ותחילת דרכו ===
מקובל על רוב ההיסטוריונים כי מוחמד נולד בעיר [[מכה]] שבמחוז [[חיג'אז]] ב[[חצי האי ערב]] (כיום במערב [[ערב הסעודית]]). שנת לידתו אינה ידועה בוודאות. המסורת המוסלמית מציינת שהייתה זו "שנת הפיל" (عام الفيل), כלומר, השנה שבה פלש הצבא של [[אתיופיה]] תחת אברהה אל-אשרם לאזור חיג'אז ,{{הערה|אבן השאם, אל-סירה אל-נבויה, ביירות, דאר אל-ח׳יר, 1990.}} באמצעות [[פיל]]ים. מקובל שזו הייתה שנת 570 לספירה, אולם נתון זה אינו ודאי.
 
החדית' מספר כי אביו של מוחמד היה [[עבדאללה בן עבד אל-מטלב]] (عَبْدالله) ממשפחת האשם (آل هاشم) מ[[שבט קריש|שבט קֻרַיש]] (قُرَيْش). לפי חלק מהמסורות, שם אמו היה [[אמינה בנת והב]] (آمنة), ואף היא הייתה משבט קורייש. משפחתו הייתה מבוססת, וזאת ניתן להניח מעצם היותה משפחה שלטת במכה.
שורה 22:
[[קובץ:Dynasty_M.jpg|שמאל|ממוזער|480px|שושלת היחסים של הנביא מוחמד]]
[[קובץ:Kaaba daylight.png|שמאל|ממוזער|250px| הכעבה בחצר [[מסגד אל-חראם]] בעיר [[מכה]]]]
המסורת המוסלמית מספרת, כי כאשר מוחמד היה בן 40 (שנת [[610]] לספירה על-פי המשוער), הלך להתבודד במערת [[חראא]] הממוקמת ב[[ג'בל א-נור]], הרחק מעירו [[מכה]], במסגרת מנהג ה[[תחנות']] (מנהג בו תושבי ערב הקדומה היו מתבודדים הרחק ממקום מגוריהם, בעיקר בסביבה הררית במטרה לערוך חשבון נפש, וגם לתת צדקה לעניים). באחד מימי התחנות' בעודו מתבודד ב[[מערה]] בהר, ועל פי הסיפור המופיע ב[[קוראן]], נגלה אל מוחמד בלילה (לילה המכונה "ליל הגורל" - "לילת אל-קדר") ה[[מלאך]] ג'יבריל (המזוהה עם [[המלאך גבריאל]] מהמסורות היהודית והנוצרית). קובץ החדית' הידוע "[[צחיח אל-בוח'ארי]]" (صحيح البخاري) מספר כך: "... אז בא אליו המלאך גבריאל ואמר: קרא! קרא בשם ריבונך אשר ברא, ברא את האדם מטיפת דם קרוש, קרא, הן ריבונך הוא רב חסד, אשר לימד בקולמוס, לימד את האדם את אשר לא ידע". הפסוקים האחרונים (מהמילים: "קרא בשם ריבונך" ואילך) מופיעים ב[[הקוראן|קוראן]] כ"[[סורת אל-עלק|סורת אל-עַלַק]]" (סורת טיפת הדם או הדם המעובה (או 'סורת הדם הקפוא') מס' 96), (תרגומו של [[אורי רובין]]).{{הערה|הקוראן, [[ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב]], תשס"ה 2005.}}
 
ה[[סורה]] הזו נחשבת לראשונה מבחינה כרונולוגית במסורת המוסלמית. לסיפור ההתגלות יש גרסאות שונות במסורת המוסלמית שנבדלות זו מזו בפרטים קטנים ולא מהותיים. אחד הפרטים השנויים במחלוקת היא תשובתו של מוחמד למלאך, שאותה אפשר להבין כשאלה: "מה אקרא?" או כהצהרה "אינני יודע לקרוא". מוסלמים שמקבלים את הפרשנות האחרונה, טוענים שהיכולת של מוחמד לקרוא את הפסוקים שהוריד המלאך היא חלק מ[[נס]] ההתגלות, והוכחה לאמיתותה.