ויליאם השלישי, מלך אנגליה – הבדלי גרסאות

ויליאם השלישי המשיך להלחם בפולשים מאנגליה ומצרפת, ואחרי כן כרת ברית עם [[ספרד]]. הוא חתם על שלום עם המדינה שעתיד היה לשלוט בה, אנגליה, ב-[[1674]]. על מנת לחזק את מעמדו, ביקש להינשא לבת דודתו מרי, בתו של ג'יימס, דוכס [[יורק]] (לימים [[ג'יימס השני, מלך אנגליה]]). החתונה התקיימה ב-[[4 בנובמבר]] [[1677]]; חיי ה[[נישואין]] של הזוג לא היו מאושרים, ולא נולדו להם ילדים. מאחר שהעדיף שלא להלחם באנגליה ובארצות השפלה גם יחד, כרת עמם לואי הארבעה עשר ברית ב-[[1678]], אך מאחר שהמשיך בתוקפנותו גם לאחר מכן, הצטרף ויליאם השלישי ל[[ליגת אוגסבורג]] ([[קואליציה]] אנטי-צרפתית שכללה גם את [[האימפריה הרומית הקדושה]], [[שוודיה]], ספרד ומספר נסיכויות [[גרמניה|גרמניות]]) ב-[[1686]].

 

 

===המהפכה המהוללת===

 

====סיום המהפכה====

 

בדצמבר 1689, אושרה מגילת הזכויות (''Bill of Rights''), אחד מהמסמכים ה[[משפט חוקתי|חוקתיים]] החשובים ב[[היסטוריה של אנגליה|היסטוריה האנגלית]]. החוק, שנוסח מחדש ואישר פרטים רבים בהצהרת הזכויות המוקדמת יותר, הגביל את הכוח המלכותי. החוק קבע, בין היתר, כי המלך אינו יכול להשעות [[חוק]]ים שהועברו בפרלמנט, להשית [[מס|מיסים]] ללא הסכמה פרלמנטרית, למנוע את הזכות ל[[עתירה]], לגייס [[צבא]] קבוע בימי שלום ללא הסכמה של הפרלמנט, לא לאפשר לנתינים פרוטסטנטים לשאת [[נשק]], להתערב ב[[בחירות]] לפרלמנט, שלא לספק [[חסינות פרלמנטרית]] לחברי הפרלמנט, לחייב [[ערבות]] מוגזמת או [[ענישה|להעניש]] באופן אכזרי או יוצא דופן. ויליאם התנגד להגבלות הללו על המלוכה, אך הוא בחר שלא להסתכסך עם הפרלמנט והסכים לכבד את החוק.