ויליאם השלישי, מלך אנגליה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 72:
ויליאם השלישי המשיך להלחם בפולשים מאנגליה ומצרפת, ואחרי כן כרת ברית עם [[ספרד]]. הוא חתם על שלום עם המדינה שעתיד היה לשלוט בה, אנגליה, ב-[[1674]]. על מנת לחזק את מעמדו, ביקש להינשא לבת דודתו מרי, בתו של ג'יימס, דוכס [[יורק]] (לימים [[ג'יימס השני, מלך אנגליה]]). החתונה התקיימה ב-[[4 בנובמבר]] [[1677]]; חיי ה[[נישואין]] של הזוג לא היו מאושרים, ולא נולדו להם ילדים. מאחר שהעדיף שלא להלחם באנגליה ובארצות השפלה גם יחד, כרת עמם לואי הארבעה עשר ברית ב-[[1678]], אך מאחר שהמשיך בתוקפנותו גם לאחר מכן, הצטרף ויליאם השלישי ל[[ליגת אוגסבורג]] ([[קואליציה]] אנטי-צרפתית שכללה גם את [[האימפריה הרומית הקדושה]], [[שוודיה]], ספרד ומספר נסיכויות [[גרמניה|גרמניות]]) ב-[[1686]].
 
ב-[[1685]], עלה דודו וחותנו של ויליאם לכס המלוכה האנגלי כג'יימס השני, אך מאחר שהיה קתולי, הוא לא היה פופולרי באזורים הפרוטסטנטיים. ויליאם ביקש לכרות ברית עם ג'יימס, בתקווה שיצטרף אף הוא לליגת אוגסבורג, ויחד עםועם זאת ניסה שלא להעליב את ה[[מפלגה]] הפרוטסטנטית באנגליה. אך ב-[[1687]] היה כבר ברור לכל כי ג'יימס השני לא יצטרף לליגה. על מנת לזכות באמונם של הפרוטסטנטים האנגלים, ויליאם ביטא את חוסר אמונו במדיניותו ה[[דת]]ית של ג'יימס. כשהם רואים בו את מושיעם, החלו [[פוליטיקה|פוליטיקאים]] אנגלים רבים לארגן פלישה מזוינת לאנגליה.
 
===המהפכה המהוללת===
שורה 88:
 
====סיום המהפכה====
ויליאם השלישי תמך בחוק הסובלנות (''Toleration Act'') של [[1689]], שהבטיח סובלנות דתית לפורשים מסוימים מהדת הכללית. אך החוק חל רק על חלק מוגבל מהעם: הוא לא חל על מי שאינם [[נצרות|נוצרים]], אלה שלא האמינו ב[[השילוש הקדוש{{ה|שילוש הקדוש]] וכמובן,}} לאולא על קתולים. לפיכך, החוק היה פחות רחב מאשר הצהרת הסובלנות של ג'יימס השני, שביקשה להעניק [[חופש פולחן]] למאמיני כל הדתות.
 
בדצמבר 1689, אושרה מגילת הזכויות (''Bill of Rights''), אחד מהמסמכים ה[[משפט חוקתי|חוקתיים]] החשובים ב[[היסטוריה של אנגליה|היסטוריה האנגלית]]. החוק, שנוסח מחדש ואישר פרטים רבים בהצהרת הזכויות המוקדמת יותר, הגביל את הכוח המלכותי. החוק קבע, בין היתר, כי המלך אינו יכול להשעות [[חוק]]ים שהועברו בפרלמנט, להשית [[מס|מיסים]] ללא הסכמה פרלמנטרית, למנוע את הזכות ל[[עתירה]], לגייס [[צבא]] קבוע בימי שלום ללא הסכמה של הפרלמנט, לא לאפשר לנתינים פרוטסטנטים לשאת [[נשק]], להתערב ב[[בחירות]] לפרלמנט, שלא לספק [[חסינות פרלמנטרית]] לחברי הפרלמנט, לחייב [[ערבות]] מוגזמת או [[ענישה|להעניש]] באופן אכזרי או יוצא דופן. ויליאם התנגד להגבלות הללו על המלוכה, אך הוא בחר שלא להסתכסך עם הפרלמנט והסכים לכבד את החוק.