הגיא המרכזי – הבדלי גרסאות

* '''ב[[ירושלים בתקופה הצלבנית|תקופה הצלבנית]]''' המשיכה מגמת הבניה של מבנים בסמוך לכותל ומילוי הגיא בשפכי-אדמה על-מנת להקל אתעל התנועה בעיר ממערב למזרח בעיר. התקופהבתקופה זו נקראהנקרא חלקו הצפוני של הרחובהנתיב "רחוב הספרדים" וחלקוואילו חלקו הדרומי "רחוב הפרוונים".

* עד '''[[ירושלים בתקופה הממלוכית|התקופה הממלוכית]]''' התמלא הגיא בחלקו המרכזי, לאורך חומת הר הבית (הכותל המערבי), במבנים שוניםמגובבים בגיבוברבים מתקופות שונות. הממלוכים הקימו על גבי מבנים אלה שורות של קמרונות המחברים בין רחוב הגיא לשערי הר-הבית (במרכזם [[שוק הכתנים]] (סוק אל-קטאנין, בערבית: سوق القطانين )). בכך הועלם למעשה גיא הטירופיאון כליל עלמעל פני השטח הגלוי לעין של העיר העתיקה.

כיום, היורד מן [[הרובע היהודי]] (הוא "[[העיר העליונה]]") אל רחבת הכותל ו[[שער האשפות]], - יורד למעשה אל רחוב הגיא. יש לזכור שהואשבעברו היההרחוק אףהעמק היה עמוק יותר, עד (כדי 15 מטר) בימים עברו.

מדרום לשער האשפות אין תוואי רחוב הגיא ניכר בשל בתיה הצפופים של השכונה הקרויה עין אל-ח'ילווה. הכביש בין שכונה זו ובין עיר דוד (רחוב מעלות עיר דוד) מראה מהמרמז היהעל תוואי הנחל.

בצדה הדרום-מזרחי של עיר דוד ניתן לצפותלראות אלאת מקטעוקטעו האחרון של הגיא, שלפני השפכוהישפכו לנחל קדרון - הוא מצוקי ועמוק.