המשבר הפיננסי באסיה (1997) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-דרום קוריאה +קוריאה הדרומית)
שורה 6:
יחס ה[[חוב חיצוני|חוב החיצוני]] ל[[תוצר מקומי גולמי]] עלה מ-100% ל-167% בארבע הכלכלות הגדולות ב-ASEAN בשנת 1993–1996, ואז זינק מעבר ל-%180 במהלך המשבר.
 
למרות שרוב הממשלות באסיה היו לכאורה מבוססות על ה[[מדיניות פיסקלית|מדיניות הפיסקלית]], יזמה [[קרן המטבע הבינלאומית]] (IMF) תוכנית של 40 מיליארד דולר על מנת לייצב את המטבעות של [[דרום קוריאה הדרומית]], תאילנד ו[[אינדונזיה]] - הכלכלות שנפגעו קשה במיוחד על רקע המשבר. למרות זאת המאמצים לבלום את המשבר הכלכלי העולמי לא תרמו הרבה כדי לייצב את המצב המקומי באינדונזיה. לאחר 30 שנים בשלטון, הנשיא [[סוהארטו]] נאלץ להתפטר ב-[[21 במאי]] 1998 בעקבות מהומות לאחר עליית המחירים החדה שנגרמה על ידי [[פיחות]] דרסטי של ה[[רופיה אינדונזית|רופיה האינדונזית]].
 
הצמיחה ב[[פיליפינים]] צנחה כמעט לאפס בשנת 1998. רק [[סינגפור]] ו[[טייוואן]] נראו מבודדות יחסית מהמשבר, למרות ששתיהן ספגו מכה רצינית, טייוואן בשל גודלה וסינגפור בשל מיקומה הגאוגרפי בין מלזיה ואינדונזיה. עם זאת, בשנת 1999 האנליסטים ראו סימנים שכלכלות באסיה החלו להתאושש.
 
== נפגעים עיקריים ==
תאילנד, אינדונזיה ודרוםוקוריאה קוריאההדרומית היו לנפגעות הראשיות. הונג קונג, מלזיה, הפיליפינים ולאוס נפגעו גם הן משמעותית. סין, הודו, טיוואן, סיגנפור, וייטנאם ומדינות נוספות נפגעו גם הן - אומנם לא בצורה ישירה אבל על ידי אובדן אמון בשווקים וביקושים נמוכים.
 
== טיפול במשבר ==