סילואן – הבדלי גרסאות

נכון לשנת [[2012]], אוכלוסיית סילוואן מונה כ-19,000 איש.{{הערה|1=[http://jiis.org.il/.upload/yearbook2014/shnaton_C1414.pdf סקר אוכלוסיית ירושלים 2012]}}. רובם הגדול ערבים, וכן למעלה מ-500 [[יהודי]]ם.{{הערה|1=[http://www.kipa.co.il/now/58922.html שישה בתים בסילוואן אוכלסו בידי מתיישבים יהודיים]}}. על פי נתוני עיריית ירושלים, ב-2016 האוכלוסייה מנתה כ- 17,200 איש.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.jerusalem.muni.il/City/Neighborhood/Statistics/Pages/Silwan.aspx|כותרת=שכונת סילואן|אתר=האתר הרשמי של עיריית ירושלים|תאריך_וידוא=2016-10-29}}}} .

ב[[המאה ה-9|מאה התשיעית]] הקימו יהודים [[קראים]] את שכונתם בצד המערבי של המדרון וכינו את שכונתם בשם "צלע האלף" על פי הפסוק ב[[ספר יהושע]]{{הערה|1={{תנ"ך|יהושע|יח|כח}}}}: {{ציטוטון|וְצֵלַע הָאֶלֶף וְהַיְבוּסִי הִיא יְרוּשָׁלִַם}}. שכונתם כונתה גם בשם "שכונת בני המזרח". יישוב זה התקיים כמה מאות שנים.{{הערה|1=[[אברהם יערי]] - [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/haksharim-2.htm הקשרים בין יהודי פרס וארץ ישראל] באתר [[דעת]]}}.

{{ציטוט|תוכן=הכפר סולאן נמצא בשולי העיר. מתחת לכפר 'עין סולאן', בעל מים טובים, המשקה את הגנים הגדולים שהוקדשו כ[[וואקף]] על ידי הח'ליפה [[עות'מאן בן עפאן]] לעניי העיר. מתחת לזה [[ביר איוב]]. מסופר כי ב[[יום ערפאת|ליל ערפאת]] {{אנ|Day of Arafah}}, מי הבאר הקדושה [[זמזם]] {{אנ|Zamzam Well}} ב[[מכה]] מגיעים מתחת לאדמה למעיין (של סילואן). האנשים עורכים מסיבה באותו ערב.{{הערה|1=Muk., 171. Quoted in Guy le Strange: Palestine under the Moslem, 1890, p. 221.}}.}}

בעקבות הפרעות וגירוש היהודים, נבזז רכושם על ידי הערבים ובתיהם נהרסו כמעט לחלוטין. [http://laad.btl.gov.il/Web/He/Victims/111.aspx?ID=35958 שלמה מדמוני], מתושבי הכפר, אף נרצח בדרכו לכפר אליו הלך בניסיון להציל [[ספר תורה]]. מאוחר יותר חולל ספר תורה שנותר במקום.{{הערה|{{הצופה||לזוועת חילול הקודש בכפר השילוח|1939/08/17|00107}}}}. כל זאת למרות אין ספור פניות לשלטונות [[המנדט הבריטי]], הן מכל הגופים בהנהגה הציונית, והן מצד התימנים, הספרדים ו[[הרבנות הראשית]], בבקשה כי יתנו להם לחזור או להציב כוח משמר במקום.

בשנת [[תשס"ד]]{{הערה|שם=עשור לכפר התימנים|{{ערוץ7|חזקי ברוך|עשור להתיישבות היהודית בכפר התימנים|277570|5 ביוני 2014}}}} שבו לאזור שבו היה ממוקם כפר השילוח התימני, משפחות יהודיות מטעם ההקדש של כפר התימנים לאחר שהקרקעות נקנו שוב. בספטמבר [[2014]] נכנסו תושבים יהודים ל-25 דירות בשכונה, נוסף על כ-25 משפחות שהיו בה קודם לכן; הדבר עורר התקהלויות מצד תושבי השכונה.{{הערה|{{nrg|יעל פרידסון|עשרות יהודים התיישבו בסילוואן; מהומות בכפר|627/222|30 בספטמבר 2014||1|2}}}}. ב-[[19 באוקטובר]] 2014 נכנסו 9 משפחות יהודיות להתגורר ב"בית עובדיה" ו"בית פרומקין" בכפר השילוח.{{הערה|{{ערוץ7|אורנית עצר|תשע משפחות חדשות בכפר התימנים|285699|20 באוקטובר 2014}}}}. עיקר ההתיישבות בוצעה על ידי עמותת [[עטרת כהנים]].

ב-[[6 במאי]] [[2015]] נכנסו כ-20 יהודים להתגורר במבנה סמוך לבית יהונתן, שבעבר שימש כבית כנסת בכפר התימנים. הכניסה לבית התאפשרה בתום מאבק משפטי ממושך, בין הבעלים היהודי - הקדש כפר השילוח לבין משפחת אבו נאב שהתגוררה בו.{{הערה|{{ערוץ7|עוזי ברוך|ירושלים: התרחבות בכפר התימנים|297905|6 במאי 2015}}}}. באוגוסט אותה שנה נכנסו עשרות משפחות להתגורר בבניין בן 12 דירות, שהיה ברכוש ההקדש התימני. במהלך הדיונים המשפטיים על הבית, הסכימו תושביו הערביים להתפנות מרצון.{{הערה|{{הארץ||עשרות מתנחלים נכנסו למבנה בן 12 דירות בסילוואן שבמזרח ירושלים|1.2717855|27 באוגוסט 2015}}}}.

נכון לתחילת 2016, מתגוררות בסילוואן למעלה מ-62 משפחות יהודיות.{{הערה|1=[http://www.ir-amim.org.il/sites/default/files/%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9F%20%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%94%20%D7%95%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA%20-%20%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D%202015%20110116.pdf דוח של "עיר עמים"]}}.