לאו שאין בו מעשה – הבדלי גרסאות

בלשון ה[[תלמוד]], מצוות לא תעשה, היא מצווה המתחילה במילה "לא" כגון: "[[לא תרצח]]", שעל מנת לעבור על מצווה זאת, יש לעשות מעשה, בדוגמה שלנו - רצח. עם זאת, קיימות מצוות לא תעשה, שהעבירה עליהן אינה כרוכה במעשה, כגון הנודר נדר להקריב קורבן להשם {{ציטוטון|כִּי-תִדֹּר נֶדֶר לַ-ה' אֱלֹהֶיךָ, לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ}}{{הערה|{{תנ"ך|דברים|כג|כב}}}} אם יעברו [[שלושה רגלים]], והנודר לא יקריב את הקורבן, הרי הוא עבר על מצוות לא תעשה. במקרה זה, מצוות '''לא תאחר''', מבלי לעשות מעשה באופן פיזי.

 

 

דוגמה ללאו כזה הוא מקרה בו אדם נשבע שיעשה מעשה מסוים תוך זמן קצוב, ולא קיים את שבועתו. במקרה כזה הוא עובר (לפי כמה דעות) על הלאו של "[[לא יחל דברו]]", אך הוא לא נענש עליו מכיוון שהפרת הלאו לא הייתה כרוכה בעשיית מעשה. זאת בניגוד לאדם שנשבע שלא יעשה מעשה מסוים וכן עשהו, שכן כאן הפרת השבועה כן כללה מעשה פיזי.{{ש}}