|
במהלך חייו הועלה על נס כ[[מדען]], [[מתמטיקאי]], [[מהנדס]], [[ממציא]], [[אנטומיה|אנטומיסט]], [[צייר]], [[פסל (מקצוע)|פסל]] ו[[אדריכל]]. לא אחת מתואר לאונרדו כ[[ארכיטיפ]] של איש ה[[רנסאנס]] או ה[[גאון]] האוניברסלי, אדם ש[[סקרנות]]ו האין־סופית משתווה רק לכוח ההמצאה שלו. לאונרדו נחשב לאחד הציירים הדגולים בכל הזמנים.
ללאונרדו לא היה [[שם משפחה]] במובן המודרני של סבהס[[קובץ:IMG 4302 - Milano, Monumento a Leonardo - Leonardo progetta il cavallo sforzesco - Foto Giovanni Dall'Orto 20-jan 2007.jpg|ימין|ממוזער|250px|תבליט מאנדרטה לכבוד לאונרדו בפיאצה דלה סקאלה במילנו, המראה את [[לודוביקו ספורצה]] מבקר בסדנה של לאונרדו, בעת עבודתו על מודל החומר של האנדרטה לזכר אביו, הדוכס [[פרנצ'סקו ספורצה]]]] ▼
ללאונרדו לא היה [[שם משפחה]] במובן המודרני של המושג – "דה וינצ'י" פירושו "מ[[וינצ'י|ווינצ'י]]", ושמו המלא היה "לאונרדו די סר פיירו דה וינצ'י", שפירושו "לאונרדו, בנו של אדון פיירו מווינצ'י".
==ביוגרפיה==
===ראשית חייו, 1452–1466===
לאונרדו דה וינצ'י נולד ב-[[15 באפריל]] [[1452]], ככל הנראה בכפר אנקיאנו, סמוך ל[[ארנו|נהר ארנו]] שבחבל [[טוסקנה]], כשלושה קילומטרים וחצי מצפון לעיירה [[וינצ'י]] שהייתה בתחום שליטתה של [[פירנצה]]. הוא היה [[ילד בלתי חוקי]] לסר פיירו דה וינצ'י, [[נוטריון]] פלורנטיני, ולקתרינה, כפרייה, ככל הנראה, אותה לא הסכים לשאת האב פיירו לאישה. מעט ידוע על שנות חייו הראשונות. במשך חמש שנותיו הראשונות התגורר עם אמו, ולאחר מכן עבר לגור עם משפחת אביו. באותה שנה נשא סר פיירו לאישה בת של נוטריון עשיר מפירנצה, וקתרינה הושאה לתושב האזור, אקטבריגה (כינוי שפירושו "איש מדון"), שהיה מפעיל כבשן. לאונרדו אמנם גדל בין יתר בני המשפחה וזכה לחינוך כמו שאר אחיו, אך העובדה שנולד מחוץ למסגרת הנישואים, ריחפה מעליו בכל שנות ילדותו.
לאונרדו התייחס בכתביו המאוחרים רק לשני אירועים מתקופת ילדותו: הראשון הוא זיכרון מתקופת ינקותו, אותו ראה לאונרדו בדיעבד כאות מבשר, ובו [[בז]] ירד מהשמיים וקרב לעריסתו, פתח את פיו בעזרת זנבו והכה בין שפתיו בזנבו.{{הערה|שם=LTR-LianaBortolon|1= Liana Bortolon, The Life and Times of Leonardo, Paul Hamlyn, London, 1967}}
התקרית השנייה התרחשה בעת ששהה בהרים. בעת שיטוטיו מצא "מערה ענקית, ובחזיתה עמדתי זמן מה, המום מן המקום שלא ידעתי על קיומו עד כה [...] כך עמדתי זמן מה, עד אשר לפתע ניעורו בי שני דברים, [[פחד]] ותשוקה – פחד מפני המערה האפלה, המאיימת; ותשוקה לראות אם יש בתוכה משהו נפלא".{{הערה|1= Codex Arundel 155r, R 1339, מצוטט אצל: צ'ארלס ניקול, 2007. '''לאונרדו דה וינצ'י''', הוצאת עם עובד, תרגום: [[כרמית גיא]], עמ' 192}}
שתי התקריות היוו בסיס לפרשנויות [[פסיכולוגיה|פסיכולוגיסטיות]] של אישיותו ו[[מיניות]]ו של לאונרדו, המפורסמת שבהן, ניתוח תקרית הבז של [[זיגמונד פרויד|פרויד]], "זיכרון הילדות הראשון של לאונרדו דה וינצ'י", שפורסם בשנת [[1910]].{{הערה|1={{ספר פרויקט גוטנברג|כותב=זיגמונד פרויד|שם הספר=Leonardo da Vinci|מספר=34300}}}}
לאונרדו דה וינצ'י הוטרד רבות מייסוריהם של בעלי החיים ודגל ב[[צמחונות]].{{הערה|דדי שי, [http://anonymous.org.il/leonardo דה וינצ'י, הצמחוני שהקדים את זמנו], באתר "[[אנונימוס (עמותה)|אנונימוס]]", 2 במאי 2014{{ltr|Shelley Esaak, [http://arthistory.about.com/od/leonardo/a/Was-Leonardo-A-Vegetarian.htm Was Leonardo a Vegetarian?], About.com.}}}}{{הערה|[[פיטר סינגר]], [[שחרור בעלי-החיים (ספר)|שחרור בעלי החיים]], [[1998]], עמ' 237}}
על חינוכו המוקדם של לאונרדו אנחנו למדים מפי וסארי כותב קורות הציירים. "בחשבון התקדם במהירות רבה כל כך עד שלעתים קרובות היה מביא את מורו במבוכה, בעוררו ספקות שונים בשאלותיו הקשות. הוא החל אף בלמוד מוזיקה והחליט ללמוד לפרוט על נבל"{{הערה| לוי בן גרשון , "מאה אישים" ,"הדר" הוצאת ספרים בע"מ , 1978, ערך: לאונרדו דא וינצ'י, עמוד 95}}
לאונרדו למד לקרוא בגיל צעיר וספרים רבים היו זמינים עבורו בזכות המצאות מכונת הדפוס על ידי [[יוהאן גוטנברג]] (Johannes Gutenberg) מגרמניה.
===בסדנה של ורוקיו, 1466–1476===
לאונרדו היה נער חברותי ורב קסם. בין [[תחביב]]יו היו [[מוזיקה]], [[רישום]] ו[[קדרות]]. אביו, שהתפעל מכמה מעבודותיו של הבן, הראה את רישומיו של לאונרדו בן ה־14 לאחד מאמני העיר הגדולים באותה תקופה, ה[[צורף]], ה[[פסל (מקצוע)|פסל]] וה[[צייר]] [[אנדריאה דל ורוקיו]]. ורוקיו הבחין מיד בכישרונו של הנער והסכים לקבלו בתור מתלמד בבית המלאכה שברשותו ב[[פירנצה]] בשנת [[1466]]. סדנתו של ורוקיו שכנה במרכז האינטלקטואלי של העיר שנודעה לעתיד כ"ערש ה[[רנסאנס]]". בעיר, שקו הרקיע שלה נשלט זה חמישים שנה על ידי כיפת [[סנטה מריה דל פיורה|הקתדרלה של פירנצה]] שבנה [[פיליפו ברונלסקי]], פעלו באותן שנים מלומדים ואמנים רבים, בהם הפילוסוף מרסיליו פִּיצִ'ינוֹ, המלומד ואיש המדע פאולו דל פּוֹצוֹ טוֹסקַנֶלִי, האמן ואיש האשכולות [[לאונה בטיסטה אלברטי]], הפסל הקשיש [[דונטלו]], והאמנים הצעירים [[דומניקו גירלנדיו]] ו[[סנדרו בוטיצ'לי]] – כשהאחרון אף התמחה בעבר אצל ורוקיו. בסדנה של ורוקיו התמחו במקביל ללאונרדו אמנים ידועים כ[[פייטרו פרוג'ינו]] ו[[לורנצו די קרדי]].
ב{{ה|מאה ה-15}}, נתפסו פועלים בסדנה כזו של ורוקיו כאומנים וכבעלי מלאכה, ורק למאסטר, מנהל הסדנה, היה מעמד חברתי גבוה. הסדנה ייצרה עבודות כעיצובי ניסים ו[[שלט אצולה|שלטי גיבורים]], ציורי ארגזים לאכסון ה[[נדוניה]], תפאורות, ציורי מזבח, פורטרטים קטנים ופסלים מ[[שיש]], עץ וחרס. חניכים הוכשרו לעתים רק בתחום מומחיות צר, כגון ייצור מסגרות או יציקות [[נחושת]], אך לאונרדו הוכשר לעסוק בכל המלאכות הללו, ונחשף למגוון רחב של מיומנויות טכניות, שהיוו את בסיס הידע המדעי שלו.
אף שסדנתו של ורוקיו נחשבה לפורה, רק ציורים מעטים ניתן לייחס לה כיום. אחד הציורים הוא "[[הטבלת ישו]]", שעל פי [[ג'ורג'ו וזארי|וזארי]] לאונרדו הצעיר נטל חלק ביצירתו, בציור המלאך הצעיר האוחז בגלימתו של [[ישו]]. המלאך שצייר לאונרדו נראה מאוד אמיתי. ורוקיו ראה שלאונרדו הוא צייר טוב ממנו ומאז לא עשה עוד ציורים. יצירה אחרת של ורוקיו, הקשורה גם היא ללאונרדו, היא '''[[דוד (ורוקיו)|פסל דוד]]''', המצוי כעת ב[[המוזיאון הלאומי ברג'לו|מוזיאון ברג'לו]]. עבודה זו ראויה לציון, מעבר לאיכותה המצוינת, משום שיש הטוענים שהיא פורטרט של לאונרדו כנער. דוד-לאונרדו נראה כנער רזה אך שרירי, בשונה מפסל דוד העגלגל והאנדרוגני שפיסל מורו של ורוקיו, [[דונטלו]].
העבודה המתוארכת המוקדמת ביותר של לאונרדו היא רישום בדיו של עמק ה[[ארנו]], שצויר ב-[[5 באוגוסט]] [[1472]].{{הערה|שם=LTR-LianaBortolon}} לאונרדו יצר ודאי כמה ציורים במסגרת עבודתו בסדנה, אך הבולט מכולם הוא "'''[[הבשורה (דה וינצ'י)|הבשורה למריה]]'''", שצויר ככל הנראה עבור [[מנזר]] סן ברתולומאו במונטה אוליוֶטו שבדרום-מערב פירנצה.
בראשית אפריל [[1476]] הואשם לאונרדו, יחד עם עוד שלושה גברים, בביצוע [[מעשה סדום]]. באותן שנים [[הומוסקסואליות]] הייתה נפוצה מאוד בפירנצה, ואף נחשבה לאחד ממאפייניה של העיר, אך להלכה נחשב מין אנאלי בין גברים ל[[פשע]]. המורשעים נידונו לתשלומי קנסות, להשפלה פומבית, לסימון בברזל מלובן, להגליה ואף למיתה על המוקד. ישנה סבירות גבוהה שלאונרדו נעצר לזמן קצר בעקבות הלשנה בעילום שם, אך כעבור חודשיים, ב-[[7 ביוני]], בוטלה רשמית התביעה נגדו ונגד שלושת האחרים עקב חוסר בראיות או עדויות.
לאונרדו השתלם אצל ורוקיו עד שנת [[1476]], וכבר בשנת [[1472]] התקבל ל[[גילדה|גילדת]] לוקס הקדוש, גילדת ה[[צייר]]ים והרופאים של פירנצה.
===עבודה כאמן עצמאי, 1477–1482===
בשנותיו האחרונות בסטודיו של ורוקיו החל לאונרדו לצייר את הפורטרט השלם הראשון שלו, "'''[[ג'ינברה דה בנצ'י]]'''" (1476–1478 לערך), דיוקן של בת למשפחת סוחרים פלורנטינים עשירה, ורעייתו של סוחר אריגים.
לאחר שעזב את ורוקיו, הקים לאונרדו בית מלאכה משלו ופעל בעיר כאמן עצמאי. ב-[[10 בינואר]] [[1478]] קיבל הזמנה ראשונה כצייר עצמאי – הזמנה מהסניורֶה לקישוט מזבח בקפלה של ה[[פאלאצו וקיו]], הקפלה די סן ברנרדו. לאונרדו לא סיים את העבודה המוזמנת, זניחה ראשונה בסדרה של עבודות שנטש לאורך הקריירה שלו. בשנת [[1480]] החל לעבוד על התמונה '''"[[הירונימוס הקדוש (תמונה)|הירונימוס הקדוש]]",''' השמורה כיום ב[[ותיקן|וותיקן]]. בציור הלא-גמור נראה הקדוש [[הירונימוס]] הגרום מכה את עצמו באבן, בהתאם לאיקונוגרפיה שלו כחוזר בתשובה, ולצדו [[גולגולת]] ו[[אריה]]. הציור נותר רק בשלב של ציור הכנה בגוון אחד. במרץ 1481 קיבל לאונרדו הזמנה לצייר קישוט מזבח עבור המנזר האוגוסטיני סן דונטו בסקוֹפֶּטו, הסמוך לפירנצה. הציור "'''[[הערצת חכמי הקדם]]'''", המצוי כיום ב[[גלריה אופיצי]], היה אמור להיות הגדול מכל ציורי הכן של לאונרדו. אך גם ציור זה לא הושלם, ונותר בשלב ההכנה בלבד, בעת שעזב לאונרדו את פירנצה, בראשית 1482.
===מגורים במילנו – בשירות בית ספורצה, 1482–1499===
▲[[קובץ:IMG 4302 - Milano, Monumento a Leonardo - Leonardo progetta il cavallo sforzesco - Foto Giovanni Dall'Orto 20-jan 2007.jpg|ימין|ממוזער|250px|תבליט מאנדרטה לכבוד לאונרדו בפיאצה דלה סקאלה במילנו, המראה את [[לודוביקו ספורצה]] מבקר בסדנה של לאונרדו, בעת עבודתו על מודל החומר של האנדרטה לזכר אביו, הדוכס [[פרנצ'סקו ספורצה]]]]
בשנת [[1482]] עזב לאונרדו את פירנצה ועבר להתגורר ב[[מילאנו]]. זמן קצר לפני שיצא את עירו הכין לאונרדו מכתב, המנוסח בביטחון רב וברטוריקה המציגה יכולות גבוהות. המכתב תיאר את כישוריו ומיומנויותיו ויועד לשליט מילנו, [[לודוביקו ספורצה]]. במכתב מציג עצמו לאונרדו כממציא ומהנדס צבאי בראש ובראשונה:
|
