היישוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ביטול קישור מדף לעצמו#
שורה 22:
בתקופת [[השואה]] העמיד היישוב, שמנה אז פחות מ-500,000 נפש, כ-30,000 מתנדבים לשירות ב[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]] וכן 32 [[צנחני היישוב|צנחנים]] (ביניהם שלוש נשים: [[חנה סנש]], [[חביבה רייק]] ו[[שרה ברוורמן]]), שיצאו בשליחות רבת סיכונים, אל מעבר לקווי האויב הנאצי, בניסיון לחבור ליחידות ה[[פרטיזנים]] ולאחיהם היהודים באירופה. 12 מהם נתפסו בשליחותם ושבעה מהם הוצאו להורג{{הערה|להרחבה ראו "'''[[תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה]]'''"}}.
 
עם החלטת עצרת האו"ם, במועד הידוע כ "[[כ"ט בנובמבר]]" [[1947]] נפתחה על ערי היישוב ודרכי התחבורה בו, התקפה של ערביי ארץ ישראל, שנעזרו בכוחות [[צבא ההצלה]] והיישוב עמד על נפשו. בהתקרב מועד [[הכרזת העצמאות|הכרזת המדינה]], עמדה הנהגת היישוב בפני הכרעה גורלית, האם להכריז על העצמאות במועד שנקבע לכך בהחלטת עצרת האו"ם, או לדחות את ההכרזה עקב סכנת הפלישה של הצבאות הסדירים של מדינות ערב, שהיו מצוידים בארטילריה, שריון ומטוסים. הדעות על כך בהנהגת היישוב נחלקו ואף שר ההגנה האמריקאי צידד בדחייה. למרות הכול ב-[[14 במאי]] [[1948]], ביום ו' בשעות בין הערביים, בעיר העברית הראשונה תל אביב, הכריז [[דוד בן-גוריון]] על הקמת המדינה. תם פרק היישוב והחלה תקופת מדינת ישראל, שנפתחה עם בוקר ה-[[15 במאי]] 1948 ב[[פלישת צבאות ערב|פלישת חמשת צבאות ערב]] אל תחום המדינה שזה עתה קמה.
 
==תקופת השלטון העות'מאני==