לוטרת ענק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ביטול קישור מדף לעצמו# |
מ הסרת קישורים עודפים + זוטות |
||
שורה 15:
|תפוצה=[[קובץ:Leefgebied reuzenotter.jpg|240px]]
}}
'''לוטרת ענק''' ([[שם מדעי]]: '''''Pteronura brasiliensis''''') היא [[יונקים|יונק]] [[טורפים (ביולוגיה)|טורף]] החי ב[[
לוטרת הענק מציגה מגוון התאמות לסגנון חיים מימי, לרבות פרווה צפופה במיוחד, [[זנב]] דמוי משוט ו[[קרום שחייה|קרומי שחייה]] בכפות הרגליים. הלוטרה מעדיפה לשוטט ב[[נהר]]ות וב[[נחל]]י [[מים מתוקים]], ולעתים אף תבלה את זמנה ב[[אגם|אגמים]] וב[[מעיין|מעיינות]]. היא מקימה "מחנות" נרחבים בסמוך לאזורים בו נמצא מזונה, ולצורך זה היא מפנה כמויות גדולות של [[צמחייה]]. תזונתה מורכבת בעיקרה מ[[דגים]], כמו [[חריתיים|חריתים]] (Characidae) ו[[שפמנונאים|שפמנונים]], ומ[[עקרבאים|עקרבים]]. אין לה [[טורפים (ביולוגיה)|טורפים]] משמעותיים, למעט ה[[אדם]], אף שהיא נאלצת להתחרות עם מינים אחרים, כמו ה[[לוטרה נאוטרופית|לוטרה הנאוטרופית]] ומיני [[אליגטוריים|קיימנים]], על מקורות מזון.
שורה 27:
הלוטרות מרוכזות כולן בתת-המשפחה [[לוטרות|Lutrinae]] שבמשפחת ה[[סמוריים]]. לוטרת הענק היא החברה היחידה בסוגה, ''Pteronura''. כיום נהוג לחלק את אוכלוסיית לוטרות הענק לשני [[תת-מין|תת-מינים]]: ''P. b. brasiliensis'' ו-''P. b. paraguensis''. תת-המין הראשון נפוץ בצפון יבשת [[אמריקה הדרומית]], לרבות אזורי ה[[אורינוקו]], ה[[אמזונאס]] ו[[גויאנה]], בעוד שתת-המין השני משתרע דרומית יותר, בין היתר ב[[פרגוואי]], ב[[אורוגוואי]], בדרום [[ברזיל]] ובצפון [[ארגנטינה]], אף שייתכן וכיום הוא נכחד משלוש האחרונות שהוזכרו. כך, [[איגוד השימור העולמי]] (IUCN) מציין כי נוכחות המין בארגנטינה ובאורוגוואי אינה ודאית{{הערה|1=Duplaix, N., Waldemarin, H.F., Groenedijk, J., Munis, M., Valesco, M. & Botello, J.C. (2008). Pteronura brasiliensis. 2008 IUCN Red List of Threatened Species. IUCN 2008. Retrieved on 06 March 2009. Database entry includes justification for why this species is endangered.}}. נטען, כי תת-המין הדרומי קטן וחברותי יותר מזה הצפוני, וכן כי מבנה ה[[שן|שיניים]] וה[[גולגולת]] שונה. עם זאת, מחקר שבוצע ב-[[1997]] דחה את הסיווג לשני תת-מינים, בטענה כי הוא אומת פעם אחת בלבד ב-[[1968]] ולא היה מבוסס דיו{{הערה|שם=rosas|1=Carter, S.K.; Rosas, F.C.W. (1997). "[http://www.giantotterresearch.com/articles/Carter_and_Rosas_1997.pdf Biology and conservation of Giant Otter (Pteronura brasiliensis)]" (PDF). Mammal review 27 (1): 1–26. doi:10.1111/j.1365-2907.1997.tb00370.x. Retrieved on 2007-11-06.}}. ביולוג אחר טען כי החלוקה היא בעלת "ערך מוטל בספק"{{הערה|שם=dup|1=Duplaix, Nicole (1980). "Observations on the ecology and behavior of the giant river otter Pteronura brasiliensis in Suriname". Revue d'Ecologie (Terre Vie) 34: 495–620.}}.
באשר למקורות ה[[אבולוציה|אבולוציוניים]] של המין, נראה כי ה[[סוג (טקסונומיה)|סוג]] הנכחד ''Satherium'' הוא [[אב קדמון]] של הלוטרה, שהגיע ל[[אמריקה]] בעיקן ה[[פליוקן]] או בתחילת ה[[פליסטוקן]]{{הערה|שם=koe|1=Koepfli, K.-P; Wayne, R.K. (December 1998). "[http://www.blackwell-synergy.com/doi/abs/10.1111/j.1469-7998.1998.tb00172.x Phylogenetic relationships of otters (Carnivora: Mustelidae) based on mitochondrial cytochrome b sequences]" (abstract). Journal of Zoology 246 (4): 401–416. doi:10.1111/j.1469-7998.1998.tb00172.x. Retrieved on 2007-12-29.}}. לוטרת הענק חולקת את אזור תפוצתה בדרום אמריקה עם שלושה מיני לוטרות מתוך הארבעה שבסוג [[לוטרה מצויה]] (''Lontra''): ה[[לוטרה נאוטרופית|לוטרה הנאוטרופית]], ה[[לוטרה דרום אמריקנית|לוטרה הדרום אמריקנית]] וה[[לוטרה ימית|לוטרה הימית]]{{הערה|1=Foster-Turley, Pat; Macdonald, Sheila; Mason, Chris (eds.) (1990). "[http://www.iucn.org/dbtw-wpd/html/Otter/cover.html Otters: An Action Plan for their Conservation]". IUCN/SSC Otter Specialist Group (International Conservation Union): Sections 2 and 12. Retrieved on 2007-11-21.}}. עם זאת, נראה כי על אף החפיפה בתחומי המחייה, לוטרת הענק התפתחה בנפרד ממיני לוטרה אירופית. ה[[לוטרה חלקת
ניתוחים [[פילוגנטיקה|פילוגנטיים]] שנערכו בשנת [[1998]] מצאו כי לוטרת הענק התפצלה מיתר הסמוריים יחסית מוקדם, לפני כ-10 עד 14 מיליוני שנים, אפילו לפני מיני סמורים אחרים כמו ה[[הרמין|הרמינים]], ה[[סמורים]] וה[[חורפנים]]{{הערה|שם=koe}}. לפי מחקר שבוצע ב-[[2005]] ועסק ב[[ריצוף דנ"א]] של סמורים, לוטרת הענק התפצלה מיתר הסמוריים לפני כ-5 עד 11 מיליוני שנים; לפי אותו מחקר, מיני לוטרה מצויה התפצלו ראשונים, ומיד אחריהם התפצלה לוטרת הענק, אם כי תחומי ההתפצלות המצוינים חופפים{{הערה|1=Marmi, Josep; Lopez-Giraldez, Juan F.; Domingo-Roura, Xavier (November 2004). "Phylogeny, evolutionary history and taxonomy of the Mustelidae based on sequences of the cytochrome b gene and a complex repetitive flanking region". Zoologica Scripta 33 (6): 481–499. doi:10.1111/j.0300-3256.2004.00165.x.}}.
שורה 55:
=== רבייה ומחזור חיים ===
[[קובץ:Giant otter 2.JPG|ממוזער|שמאל|220px|לוטרת ענק בשבי]]
מרבית המידע לגבי תהליך הרבייה ומחזור חייהן של לוטרות הענק מגיע מפרטים שחיו בשבי, ודיווחים מהבר נדירים ביותר. ה[[נקבה]] ממליטות בכל השנה, בעיקר בשבי, ובבר ייתכן כי שיא הלידות מתרחש בעונה היבשה. ה[[ייחום]] נמשך 21 ימים, כאשר מתוכם הנקבות מוכנות ל[[הזדווגות]] במשך שלושה עד עשרה ימים{{הערה|שם=rosas}}. מחקר שנערך בשבי מצא כי רק הזכרים יוזמים את ההזדווגות{{הערה|שם=lon}}. ב[[גן חיות]] ב[[גרמניה]] נצפו קשרי זוגיות ארוכי טווח ובחירת זוג סלקטיבית. כן נמצא שם כי מרבית ההזדווגויות מתרחשות במים{{הערה|1=Hagenbeck, Carl; Wunnemann, Claus (1992). "Breeding the Giant otter (Pteronura brasiliensis) at Carl Hagenbecks Tierpark". International Zoo Yearbook 32: 240–245.}}. תקופת ה[[היריון]] נמשכת 65 עד 70 ימים, בסופן ממליטה הנקבה בין גור אחד לחמישה גורים, ובממוצע - שניים. הזמן בין המלטות סמוכות הוא מספר חודשים (בין חצי שנה ועד לשנתיים ויותר), אולם
הגורים נולדים עיוורים ופרוותיים, לרוב במחילה תת-קרקעית סמוכה למקור מים. הזכרים משתתפים באופן פעיל בגידול הגורים. לכידות המשפחה חזקה; אחים בוגרים יותר גם עשויים להשתתף בטיפול בילדים, אף שבשבועות הראשונים לאחר הלידה הם עשויים לעזוב את הקבוצה באופן זמני. הגורים פוקחים את עיניהם לראשונה בשבוע הרביעי, שבוע לאחר מכן הם מתחילים ללכת, והם מסוגלים לשחות בבטחה לאחר 12 עד 14 שבועות. הם נגמלים מיניקה בגיל תשעה חודשים, ומתחילים לצוד (בהצלחה) זמן קצר לאחר מכן. הלוטרות מגיעות ל[[בגרות מינית]] בגיל שנתיים לערך. הן הזכרים והן הנקבות עוזבים את הקבוצה המשפחתית בגיל שנתיים עד שלוש שנים, ולאחר מכן הם מחפשים טריטוריה חדשה שבה יוכלו להקים משפחה משלהם{{הערה|1=Sykes-Gatz, Sheila (2005). International Giant Otter Studbook Husbandry and Management Information and Guidelines (Second ed.). Germany: Zoologischer Garten Dortmund. p. 13.}}.
| |||