תאוריות הקשר על הכוזרים והיהודים – הבדלי גרסאות

היום מקובל להאמין כי רוב [[ממלכת הכוזרים|העם הכוזרי]] הורכב מ[[עמים טורקיים]] מהמזרח, כמו ממספר שבטים דוברי פרסית, אנשים מ[[צפון הקווקז]] ו[[סלאבים]]. במהלך המאות ה-7-97–9 מספר קבוצות יהודיות נמלטו מ[[המזרח התיכון]] לקווקז הצפוני לאור כוונת [[האימפריה הביזנטית]] להמירם בכפייה ל[[נצרות]]. הכוזרים הפכו לעניין מיוחד ב[[רוסיה]] ונטען כי מספר יהודים שחיו בכוזר והגיעו מ[[מערב אירופה]] עסקו בסחר בעבדים, פרוות, רקמות וחרבות למזרח ותבלינים למערב. כשלאחר שה[[פרנקים]] אסרו על הסחר בעבדים האזור הסלאבי כנראה הפך למקור העיקרי בסחר בעבדים. עוד נטען כי במהלך המאה השביעית נלחמו הכוזרים במלחמת הגנה מול הפרסים, ובמאה השמינית הצליחו לעמוד מול הפלישה האסלאמית, חוקרים מסוימים שיבחו אותם על שבזכותם נמנעה האיסלאמיזציה של אירופה.{{הערה|שם=שנירלמן2|Shnirelman. 2002. Pp. 4,7}}

במאה השמינית קיבלו האליטות הכוזריות ובראשם המלכים את הדת היהודית, אך זו נותרה כנראה זרה לרובו של העם. עם זאת הממלכה הפכה למוקד עליה ליהודים רבים מרחבי העולם כולו. במאה העשירית נחלש כוחה של הממלכה הכוזרית לאור תקיפה מצד [[רוס של קייב]], שנבנתה על אדמה שבעבר הייתה בשליטה כוזרית והרחיבה את חזקתה בהדרגה על כלל אדמות ממלכת כוזר.{{הערה|שם=שנירלמן2}}

תאוריות הכוזרים הומצאה בהיסטוריה הלאומית הרוסית בשילוב אלמנטים היסטוריים של אנטישמית הכוללים את [[הפרוטוקולים של זקני ציון]], יחד עם אלמנטים חדשים. זאת על מנת לקבוע למיתוס בסיס היסטורי וכן על מנת לקבוע את תפקידה ההיסטורי והמנהיגותי של רוסיה במאבק העולמי נגד הציונות היהודית כוזרית. ב[[1950]] נעשה מחקר מעמיק בניסיון לקבוע את מיתוס הממלכה הכוזרית כ"ממלכה פרזיטית", וכבר בשנות השבעים נעשה שימוש רחב במיתוס הכוזרים בקרב אקטיביסטים של התנועה הלאומנית רוסית במאבקם נגד "הציונות העולמית". התרחבות המחקרים אודות הכוזרים בעת בה נעשה ניסיון לגיבוש הלאומיות הרוסית על רקע התפרקות ברית המועצות, הובילו לשילוב הכוזרים במיוחד לאור המרתם ליהדות, בגיבוש תאוריות אנטישמיות שנועדו להמציא היסטוריה ואחידות לאומית רוסית חדשה. כשלפי תאוריות הקונספירציה לכוזרים היהודים מהמוצא האירופי היה חלק בגיבוש האימפריה הרוסית, והם ניסו להשתלט על רוסיה ועל העולם כולו עוד מראשית התהוותה של רוסיה. לפי פיתוחי התאוריה הכוזרים ניצלו את ה[[סלאבים]] וסחרו בהם כעבדים וגרמו לרוסים להמיר לדת הנוצרית המדכאת. כך הכוזרים כביכול שיעבדו את העם הרוסי וגזרו את דינם ל-1,300 שנות פיגור תרבותי. בסוף תקופה זו על מנת להשמיד את התרבות הרוסית, ארגנו אלו כביכול את [[מהפכת אוקטובר|המהפכה הבולשביקית]] ב[[1917]] והקימו דיקטטורה סודית, שהשתמשה ב[[סטלין]] כממשלת בובות ומינתה את [[לזר קגנוביץ']] למושל האמיתי. המיתוס הומצא על ידי מספר לאומנים רוסים בסביבות שנות ה-70-8070–80 של המאה העשרים, והתבסס על הפרוטוקולים של זקני ציון, ספרו של [[ארתור קסטלר]] השבט ה-13 ומחקרים נוספים; וזכה לתפוצה רחבה עד שנת ה-90, עת בה היהודים-הכוזרים הואשמו ב[[התפרקות ברית המועצות|פירוק ברית המועצות]]. רעיון הכוזרים הניח את היסודות לשילוב ה"אנטישמיות מדעית" ברוסיה העכשווית ולעליית הנאו-נאציזם. כשלתאוריה זו הייתה השפעה גם על התפתחות הלאומיות האוקראינית.{{הערה|שם=שנירלמן1}}

הרעיון תפס תאוצה עוד יותר על רקע התפרקות ברית המועצות ועליית התחושות השליליות נגד הרוסים בעולם. לאור זאת רוסים רבים שחיו מחוץ לרוסיה עשו שימוש ברעיון הקנוניה הכוזרית ובהאשמת "הציונות הבינלאומית" במה שקרה ועשתה רוסיה במהלך התקופה הסובייטית, זאת על מנת להוריד מעצמם ועמם מהאשמה תוך השלכת האשמה על גורם חיצוני.{{הערה|שם=שנירלמן7|Shnirelman. 2002. Pp. 101-103, 146}} בסוף המאה העשרים נעשה שימוש בתאוריית הכוזרים על מנת לבטא את ההתנגשות בין ה[[ארים]] ל[[יהודים]], שיוחסו כבעלי "התרבות הפטריארכית יהודית-נוצרית מערבית", שהם מכוחות הרשע.{{הערה|שם=שנירלמן8|Shnirelman. 2002. Pp. 108-109}}. שכביכול באה לידי ביטוי בתרבות הדמוקרטיה המבקשת לבטל תרבויות וליצור אחידות תרבותית.{{הערה|Shnirelman. 2002. Pp. 109-110, 140, 142}} בנוסף דרך הצגת הכוזרים בספרות כאויבי האסלאם והערבים, הדבר פתח פרצה לאימוץ "תאוריית האויב הכוזרי-ציוני" גם בקרב האחרונים. בנוסף לשותפות רוסית-ערבית נגד הציונות.{{הערה|שם=שנירלמן9}}

תאוריית הכוזרים הפכה לפופולרית בקרב לאומנים רוסים ובשיח האנטישמי רק החל משנת השבעים של המאה ה-20, עת בה הוחלט על שינוי הדת שאומץ על ידי הכוזרים מ[[יהדות קראית|קראיות]] לתלמודיות. זאת מאחר שממלכת הכוזרים הייתה הממלכה העוצמתית הראשונה בהיסטוריה הרוסית, ולאור האופי היהודי שלה תאוריה זו יכלה לשחק תפקיד משמעותי בגיבוש ואיחוד רוסיה דרך ההיסטוריה ואויב משותף. כמו כן רעיון [[סטלין]] כשליט בובות של [[לזר קגנוביץ']] הכוזרי אפשר את ניקיונו של [[סטלין]] כמנהיג פטריוט. בנוסף לכך רעיון הכוזרים שימוש להטלת אשמת חרחור [[מלחמת צ'צ'ניה הראשונה|מלחמת צ'צ'ניה]], על גורם חיצוני, והוא היהודים האשכנזים.{{הערה|Shnirelman. 2002. Pp. 129-130, 135}}

תחילה זוהו יהודי רוסיה כצאצאי הכוזרים ולאחר מכן זוהו כלל יהודי מזרח אירופה ככאלו.{{הערה|שם=שנירלמן6}} כיום ישנם כאלו המקשרים את תאוריית הכוזרים לרעיון "הקונספירציה היהודית" לשליטה עולמית, תוך קשירת רעיון מקורם הכוזרי של יהודי מזרח אירופה לכלל היהודים – שמזוהים בתורם ל[[הבונים החופשיים|בונים החופשיים]] ולעובדי השטן, זאת במטרה להאשימם בשאיפה להשתלטות עולמית. תאוריה זו אנטישמית שכן היא שוללת את זהותם ההיסטורית של היהודים וטוענת כי לכוזרים לא היה "דם יהודי". בנוסף טוענת התאוריה כי הכוזרים ניסו תחילה להרוס את [[האימפריה הרוסית]], לאחר מכן את האימפריה הנוצרית וכעת שואפים להוביל למהפכה שתאפשר להם שליטה עולמית, וכי כעת הכוזרים (היהודים), שבסופו של דבר אין להם שום קשר למזרח התיכון, מעוניינים להרוס ולתבוע בעלות על האדמה הפלסטינית, ללא שיש להם זכות תביעה או שום קשר אליה. דגלאס רייד מעלה קו זה בספר 'קובאן' שהוציא בשנת [[1986]] ומנתח את ההיסטוריה כמובלת על ידי יהודי אשכנז ממזרח אירופה, הכוזרים כביכול, על רקע ירידת מספר יהודי ספרד המערביים. הוא מאשים את "צאצאי הכוזרים", האשכנזים, באחריות לכל המהפכות האירופאיות ב-500 השנים האחרונות תחת "הנהגה יהודית תלמודית" – הכוללות את [[המהפכה המהוללת|המהפכה האנגלית]], [[המהפכה הצרפתית]] ו[[המהפכה הרוסית (1917)|המהפכה הרוסית]]. תוך אמונה באמיתות [[הפרוטוקולים של זקני ציון]] ובאמונה כי קיימת "עליונות יהודית" שמקורה כביכול מהתורה והקבלה. הוא עוד טוען כי ההנהגה הרבנית הכוזרית שהתייהדה, מובילה כעת את הרוסים הכוזרים שהתייהדו נגד יהודי המערב והמערב. מאחר שהספר פורסם על רקע התפרקות ברית המועצות ועליית התחושות השליליות נגד הרוסים, רוסים רבים שחיו מחוץ לרוסיה עשו שימוש ברעיון זה ובהאשמת "הציונות הבינלאומית" במה שקרה ועשתה רוסיה במהלך התקופה הסובייטית, זאת על מנת להוריד מאשמתם תוך העברת האשמה לגורם חיצוני. לספר נוספו קטעים שהוצאו מהקשרם מהתורה, בו נטען כי היהדות כביכול דורשת להשמיד את כל יתר אומות העולם, בנוסף לקטעים מעדותו של [[אדולף היטלר]] ו[[היהודי הבינלאומי]] לאשמת היהודים ב"קונספירציה" לשליטה עולמית. בתחילת שנות ה-90 תאוריה זו החלה להיות מאוד נפוצה בקרב הימין הקיצוני ברוסיה והחלו להתווסף אליה טיעונים בדבר פנאטיות יתר דתית-יהודית של הכוזרים המתייהדים, לאור הצורך בהוכחות יהדותם, וכזו שלא הייתה קיימת בקרב היהודים "בדם". כמו האשמות בדבר שימוש בקרבנות אדם על ידי הכוזרים. בקרב הנאו-נאצים ברוסיה "הכוזרים האשכנזים הציונים" מזוהים גם ב[[יהדות]] ה[[אתאיזם|אתאיסטית]] [[סוציאליזם|סוציאליסטית]].{{הערה|שם=שנירלמן7}}

בסוף המאה העשרים נעשה שימוש בטיעון כי כמו שברית המועצות הייתה ממשלת בובות בידי הכוזרים, כלומר היהודים האשכנזים, גם בתקופה שלאחר התפרקות ברית המועצות רוסיה משמשת כממשלת בובות בידי הכוזרים. באותו הזמן גם החל להתפתח הרעיון כי כמעט ולא נותרו בעולם כיום יהודים אמיתיים וכי רוב אלו הקוראים לעצמם ככאלו הם ממקור כוזרי שהתייהד ולכן "כיום, אין כמעט יהודים בכלל ושטח פלשתינה כבוש (לאחר שנכבשה) בידי כוזרים, שהומרו על ידי יהודים בין המאה השמינית לעשירית, וכעת מוציאים לפועל תוכנית לכיבוש הכוכב הלכת." כשלמרותכשאף על פי ש"עם פרזיטי" זה הובס על ידי [[סוויאטוסלב, נסיך קייב|הנסיך סוויאטוסלב]] הם מצאו מקלט במערב ומרכז אירופה. כשבזמן האחרון הם חזרו לרוסיה במטרה לארגן הפיכה ולשלוט על אדמתם, תוך שליטה בעם הרוסי וזאת כחלק ממטרת "הציונות העולמית". כש"הכוזרים ומספר צאצאי יהודים.. מחזיקים בידיהם בכל רשתות התקשורת הרוסיות".{{הערה|שם=שנירלמן8}}

רעיון מוצאם הכוזרי-טורקי של יהודי מזרח אירופה הגיע גם ל[[גרמניה]] בסוף המאה ה-19 על ידי [[ארנסט רנן]], כשמאוחר יותר פורסם והופץ, בין השנים 1909-19101909–1910, בשני מהדורות הספר "תמותו כוזרים" של הוגו פרייהר{{אנ|Hugo von Kutschera}} האוסטרי. מעט לאחר מכן אומץ הרעיון על ידי הוגי דעות אנטישמים ומעט מאוחר יותר הגיע אף ל[[ארצות הברית]] שם פותח, ונטען כי "התנהגותם הרעה" של יהודי [[רוסיה]] נובעת ממקורותיהם הכוזריים, לעומת היהודים הגרמנים והספרדים בעלי "ההתנהגות הטובה" הנובעת ממקורם משושלת גזעית אחרת. תפיסה זו גם הופיעה בעיתון האנטישמי "הדרבון אינדיפנדנט"{{אנ|The Dearborn Independent}} של [[הנרי פורד]] ב-[[1920]], והפכה לפופולרית בקרב אנטישמים אמריקאים ובריטים במהלך שנות ה-20-3020–30 של המאה ה-20. מאוחר יותר פותחה שוב ברוסיה בטענה כי המקור הכוזרי "תלמודי בעלי החוקים האנטי-נוצריים" של יהודי מזרח אירופה השפיעו על "האינסטינקטים ההרסניים" שלהם, והמקור החיובי של יהודי מערב אירופה השפיעו על "הווירטואוזיות והנאמנות" של יהודי מערב אירופה.{{הערה|שם=שנירלמן6|Shnirelman. 2002. Pp. 98-100}} [[ג'ון באגוט גלאב]] השמרני, שהיה למפקד העליון הבריטי של הלגיון הערבי הירדני שלחם נגד ישראל בשנת [[1948]] טען כי יצירתה של ישראל נחשב לפשע בלתי נסלח וכי סיבת רדיפת היהודים לאורך ההיסטוריה היה "אופיים הדוחה". בנוסף כי רוב היהודים הרוסים והמזרח אירופאים הם למעשה טורקים-כוזרים ללא שום קשר לאדמת ישראל המובטחת.{{הערה|שם=בריטניה12|Ṿisṭrits, Roberṭ. [http://sicsa.huji.ac.il/robert%20pp13.pdf From blood libel to boycott: changing faces of British antisemitism]. Vidal Sassoon Internat. Center for the Study of Antisemitism, 2011.}}

ההיסטוריון גנרל א. נאחוולודוב שהיה חבר בחברה הצבאית-היסטורית של [[האימפריה הרוסית|רוסיה הקיסרית]], היה הראשון להציג את "הבעיה הכוזרית" בהקשר האנטישמי. הוא הפיץ בשנת [[1909]] ספר [[שוביניזם|שובניסטי]] לקהל הרחב במטרה לעודד את רגשות [[פטריוטיות|הפטריוטיזם]] והנאמנות לקיסר בקרב הרוסים, תוך פיתוח זיקה וכבוד לתולדות רוסיה הרחוקה. הספר אומץ כחלק מתוכנית הלימוד הצבאית ובבתי הספר הציבוריים והופץ כספר חובה המומלץ להיות בספריות הציבוריות וב[[כנסייה|כנסיות]]. הוא היה הראשון שביקש לחבר את הרוסים להיות צאצאי ה"[[ארים]]", שלטענתו אופיינו בכבוד, כנות ואמוץ לב בלתי רגילים ועוד תכנות מושכות להפליא. הוא הכליל ברשימת המקורות ה[[סלאבים]] את לא רק את ה[[הונים]] דוברי הטורקית ואת ה[[סקיתים]] דוברי הפרסית, אלא גם את ה[[אמזונות]] האגדיות וה[[קנטאור|קנטאורים]]ים. לכוזרים היה חלק מיוחד בספר, בו תוארו האחרונים כעם כובש ששלט ברוסים ומנע ממנו את צמיחתה של רוסיה. כשרק לאחר כ-200 שנה הצליחו הרוסים למרוד בכוזרים בהצלחה ולהחזיר את השליטה לידיהם. בשנים העוקבות סופרים רבים אחרים הציגו את הכוזרים כדמות בעלת פוטנציאל פגיעה ברוסיה. בשונה ממנו א. סליאנוב בספרו "הכח הנסתר של הבונים החופשים" שיצא לאור בשנת [[1911]], התריע על הסכנה היהודית להתרחבות וכיבוש רוסיה. הוא טען כי קיים איום יהודי וכי ישנו כח יהודי נסתר שאינו נח ומעוניין לפגוע ברוסיה, כח המתנהל בשיתוף עם הבונים החופשיים. הוא הזכיר את תקופת הכוזרים כהוכחה לכך שבגלל היהודים ממלכת הכוזרים נפלה ומאז ממשיכים היהודים לנסות לפגוע ברוסיה מבפנים. בספר הופיעו תיאורים על ממשלה יהודית חשאית עולמית משותפת עם הבונים החופשיים, כמו תאוריות קונספירציה להשתלטות עולמית, המבטאים את השנאה היהודית כביכול לנצרות.{{הערה|שם=שנירלמן3}}

לב נ. גומילב בניסיון להגדיר את האויבים והחברים ההיסטוריים של רוסיה, כתב כי ה"יהדות האגרסיבית" כפי שבאה לידי ביטוי אצל הכוזרים, הייתה האויב הכי גדול של רוסיה. גומילב השתמש בשורשיה העתיקים של [[אנטישמיות נוצרית|האנטישמיות הנוצרית]] וטען כי אלוהי היהודים הוא ה[[שטן]]. בשנת [[1937]] אף יצא נגד הנישואים המעורבים וחזה כי בעוד כשמונה שנים ילדים יהודים, גם למחצה, לא יתקבלו בשום מקום ברוסיה לאור עליית ה[[פשיזם]]. גומליב טוען כי בתחילת [[האלף ה-1 לפנה"ס]] אזורים נרחבים מ[[גרמניה]] עד [[איראן]] היו נתונים לשליטה יהודית גלותית, ומדגיש את "הפטריוטיות הנוצרית" שלו וטוען כי יהודים רדפו נוצרים, זאת מבלי להזכיר את רדיפת הנוצרים את היהודים. גומליב מציג כי הכוזרים היו תושבי אזור צפון [[הים הכספי]] שעסקו בדיג וחקלאות. כשעליית הכוזרים אירעה במאה ה-7, לאחר שלוחמים טורקים נישאו לנשים כוזריות, בזמן שקבוצה קטנה של יהודים חיה באזור. במהלך המאה ה-6-86–8 קבוצות יהודיות נוספות הגיעו וחיו בכוזר כפליטים מ[[איראן]]מאיראן ו[[האימפריה הביזנטית]]. וטוען כי היהודים האיראנים שהיו [[יהדות קראית|קראים]] השתלבו בקלות בחברת הכוזרים האירו-אסייאתים תוך נטישת היהדות, ואילו היהודים הביזנטיים ה"תלמודיים" התנהגו בצורה שונה ו[[קולוניאליזם|קולוניאלית]]. לאחר שהכוזרים נשאו נשים יהודיות, הצאצאים שהשתלבו בשתי האוכלוסיות אימצו את היהדות במאה ה-9, והיהודים קיבלו גישה לכל המשרות הציבוריות. ילדים אלו ארגנו הפיכה שהפכה את ה[[כגן]] לשליט בובות של ה[[כגן בק]]. אז נוצרו פערים בין העם להנהגה שהובילה למלחמת אזרחים. גומליב טוען כי היהודים הכוזרים עמדו מאחורי הסתת הרוסים נגד הקווקז, פרס והאימפריה הביזנטית, וכי היהודים נהגו להרוג, לשדוד ולבזוז את לוחמים אלו לאחר שהיו חוזרים מהמלחמות. בנוסף כי היהודים הכוזרים התנגדו להתנצרות של רוסיה, ועודדו רדיפת נוצרים.{{הערה|Shnirelman. 2002. Pp. 45, 47-53}}

בשונה מעמדת מכנסייה הנוצרית הטוענת כי היהודים הם האויבים הגדולים ביותר של הכנסייה הנוצרית. [[נאו-פגניות|הנאו-פגאנים]] רואים בכנסייה את אויבם המר וטוענים כי היהודים יצרו את ה[[נצרות]] בכוונת תחילה על מנת לשעבד את כל יתר האנושות ועל מנת שישמש ככלי רב עוצמה בידי ה[[ציונים]]. בנוסף נטען כי [[ישו]] היה "יהודי גזען רגיל" ו[[הבונים החופשיים|בונה חופשי]]. ה[[היסטוריוגרפיה]] הנאו-פגנית ברוסיה גובשה על ידי ולרי ימליאנוב, שהיה פופולרי ב[[ארצות ערב]], והשפיע רבות על ה[[אנטי-ציונות]] במדינות אלו. ולרי ראה בציונות כמקור לכל הרוע בעולם ולכן התנגד לו נחרצות. בשנות ה-70 ולרי היה לתעמולן הגדול ביותר נגד "הציונות העולמית" וביקש לחשוף את [[תאוריית הקשר על הבונים החופשיים והיהודים|הקונספירציה היהודית- הבונים החופשיים]] שכביכול ביקשה לשלוט על העולם עד שנת [[2000]]. הוא טען כי קיימת מלחמה עולמית מתמדת בין עליונות ה[[יהודים]] ו[[הבונים החופשיים]] לבין כל יתר העולם, בהובלת ה[[ארים]]. כשרק הארים דרך השמדת ה[[נצרות]]הנצרות יוכלו להביס את המזימה הציונית. הנאו-פגנים רואים ב[[ולדימיר הראשון, נסיך קייב|ולדימיר הראשון]] כאיש שמחק את ההיסטוריה, האידאולוגיה והתרבות הארית של רוסיה והחליף בשנת [[988]] לספירה בזו הנוצרית, זאת לאור כך שסבו כביכול היה "רב כוזרי" ואמו כביכול הייתה יהודיה.{{הערה|שם=שנירלמן5|Shnirelman. 2002. Pp. 82-89}}