M1 קרבין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עיצוב הערות שוליים לפי הערה בדף השיחה
שורה 134:
=== פיתוח וייצור ===
 
קרבין זה יוצר לראשונה על ידי [[ארצות הברית]] ב-[[1942]]. הקרבין יועד לחימוש יחידות [[תומכי לחימה|תומכות לחימה]] וללוחמים שלא היו זקוקים לנשק ארוך טווח דוגמת חיילי [[חיל תותחנים|תותחנים]] ו[[חיל שריון|שריון]]. ההעדפה לקרבין על פני ה[[אקדח]] נעשתה בגלל מספר שיקולים: רובה מספק הגנה יותר טובה מאקדח מבחינת טווח, דיוק וכוח אש, וכן קל וזול יותר לאמן חייל לשלוט ברובה מאשר ב[[אקדח]]. הנשק היה צריך להיות קל יותר מרובה ה-[[M1 גאראנד]] המסורבל. יחד עם זאת, הרובה העתידי היה צריך להיות בעל כוח אש וטווח גדולים יותר מאשר אקדח השירות התקני [[קולט M1911]].
 
משרד הביטחון האמריקני הגיש מכרז ובו המפרט של הרובה, ומספר חברות הציעו מועמדים שונים, אך אף אחד מהם לא הצליח לגמרי במבחני ההתאמה. בסופו של דבר, ביקש משרד הביטחון מ[[חברת הנשק וינצ'סטר]], שפיתחה את התחמושת, לתכנן ולייצר גם את הרובה. התכנון של [[דייוויד מ. ויליאמס]] מווינצ'סטר עמד בהצלחה במבחנים ונבחר כמנצח. בשל הדחיפות בייצור כמויות גדולות של הרובה עקב המלחמה, הוחלט שלא רק [[חברת הנשק וינצ'סטר]] תייצר את הרובה, אלא שבמקביל הוא ייוצר על ידי מספר קבלני משנה, רובם לא מתחום הנשק אלא מתחומי ייצור אחרים. היצרן הגדול ביותר של רובי ה-M1 קרבין היה חטיבת אינלנד (Inland) של [[ג'נרל מוטורס]] שיצרה למעלה מ-2 מיליון יחידות. יצרנים נוספים כללו את [[IBM]], אנדרווד ורוק-אולה. מהקרבין יוצרו כששה מיליון ורבע יחידות, כאשר במלחמת העולם השנייה כעשר חברות משנה יצרו את הקרבין או חלקי קרבין. הוא לקח חלק פעיל במלחמות רבות - ביניהן [[מלחמת העולם השנייה]], [[מלחמת העצמאות]], [[מלחמת קוריאה]] ו[[מלחמת וייטנאם]].