ויטמן (חברה) – הבדלי גרסאות

באמצע שנות ה-60 פתחו ברוך ויטמן (בנו של שמחה, שירש את אביו כבעל החנות{{הערה|{{מעריב||נתחדשו חיפושי הזהב בתל-אביב|1951/05/08|00106}}.}}) ונחום מיליקובסקי [[מפעל]] לייצור גלידות באזור התעשייה של [[אזור]]{{הערה|{{מעריב||ויטמן|1967/02/03|01701|||Ad}}; {{הארץ|טל לוי|6.5.1968 מלחמת שיווק גלידות לקראת הקיץ|1.1259164|6 במאי 2009|}}}}. המפעל ייצר מגוון של גלידות{{הערה|{{מעריב||ויטמן|1968/06/07|07600|||Ad}}}} בקיץ ו[[קרמבו]] בחורף{{הערה|{{דבר|א. ש. אמנון|עליה תלולה באבטלה בחולון ובת ים|1980/02/24|00605}}}}. בין היתר ייצר המפעל גלידות ללא סוכר{{הערה|{{דבר||גלידה בלי סוכר|1972/09/13|00906}}}}. ב[[ינואר]] [[1979]] נמכר המפעל ל[[שטראוס גרופ|שטראוס]]{{הערה|{{מעריב|יעקב הכהן|שטראוס רכשה את ויטמן ב-30 מליון ל"י|1979/01/17|00803}}}}. למרות הרכישה, ויטמן המשיכה להתנהל בנפרד ולהתחרות בשטראוס עם [[מותג]]יה, עד שהמפעל נסגר בשנת [[1991]] והייצור של שתי החברות עבר ל[[עכו]]{{הערה|[http://www.superbrands.co.il/pdf/2010/straus_ice_10.pdf שטראוס]}}.