פילוסופיה אנליטית – הבדלי גרסאות

===גוטלוב פרגה===

נקודת המוצא לדיון המודרני בשפה היא עבודתו של [[גוטלוב פרגה]]. בספרו [[כתב מושגים]] הציג פרגה את השאיפה לשחרר את הפילוסופיה מהבלבול שמקורו בחוסר הדיוק המאפיין את [[שפה טבעית|השפה הטבעית]]. לשם כך פיתח פרגה מערכות אקסיומטיות המתארות שתי שפות בעלות דרגת מורכבות שונה - [[תחשיב הפסוקים]] ו[[תחשיב הפרדיקטים]]. השאיפה של פרגה, אותה ירש מ[[לייבניץ]], הייתה ליצור שפה מדעית מושלמת שאין בה חוסר בהירות, ושמאפשרת ניתוח לוגי של כל מושג ומשפט המראה כיצד הוא קשור ביחסי [[היסק]] עם כל משפט אחר בשפה.

 

====עיקרון ההקשר, מובן והוראה====

ראסל, כמו פרגה, תפס את הלוגיקה כקודמת לשפה, ושאף אף הוא לבסס לוגיקה שתוכל לסלק את העמימות והבלבול שמקורן בשפה הטבעית. ראסל המשיך בפיתוח הלוגיקה של פרגה, המבוססת על תחשיב פרדיקטים, תוך שהוא מבקש לפתור שתי בעיות: הבעיה שנוצרה על ידי [[הפרדוקס של ראסל]] עצמו ובעיות שנוצרות כתוצאה של הבחנתו של פרגה בין מובן והוראה. ראסל הרבה להשתמש בעקרון [[התער של אוקהם]] ואף הרחיב אותו לשימושים נוספים. שאיפות אלה הובילו את ראסל לנסח עמדה הידועה כ'''אטומיזם לוגי''', ותורת ידיעה המתבססת על ההבחנה בין ידע מתוך היכרות וידע מתוך תיאור.

<br>

====תאורים מיידעים ושמות לוגיים טהורים====

ההבחנה בין מובן והוראה הובילה את פרגה לטעון שהוראתם של כל המשפטים היא [[ערך אמת|ערך האמת]] שלהם ושהמשפטים נבדלים רק במובניהם. למשל למשפטים "כדור הארץ מקיף את השמש" ו-"2=1+1" ישנה אותה הוראה, ערך האמת החיובי. המשפטים נבדלים בכך שהמחשבה שהם יוצרים שונה. במאמרו משנת 1905, '''על ההוראה''' (On Denoting) הציג ראסל פתרון משלו לבעיות אלו.

גם שמות ממשיים כמו "[[הומרוס]]" הם ביטויים מציינים, במקרה זה: "מחברן של האילדיאה והאודיסאה". למעשה רק [[כינוי גוף|כינויי הגוף]] כמו "הוא" או "זה" הם שמות לוגיים טהורים, שיש לנו היכרות ישירה עם נושאיהם.

<br>

====אטומיזם לוגי====

בהשראת תורת התאורים המיידעים, ראסל הציג את תורת האטומיזם הלוגי, לפיה הלוגיקה משמשת לאנליזה שמטרתה סילוק יישים מיותרים, ברוח [[התער של אוקהם]]. יש לנסות להחליף כל מושג במשפט בקונסטרוקציות לוגיות המתבססות על מושגים פשוטים יותר - המורים על יישים פשוטים ובלתי תלויים בהכרה האנושית. יש להפריד את הסדר והתכונות מהיישים עצמם ולהמירם במבנים לוגיים, כך למשל [[עוצמה (מתמטיקה)|מספר מונה]] איננו יש, אלא התאמה חד-חד ערכית בין קבוצות.

סילוק היישים המיותרים נעזר בהיותה של הלוגיקה לשון אידאלית, בניגוד ללשון היום-יומית. משפט אטומי, שאינו כולל דבר מלבד שם ופרדיקט כמו "דני נמוך", הוא משפט המורה על עובדה פשוטה. העובדות קודמות למשפטים המתארים אותן.

<br>

====תורת הידיעה של ראסל====

תורתו של ראסל מעניקה קדימות לאובייקטים שעמם ניתן ליצור היכרות ישירה, חושית, ולכן הטענות היסודיות ביותר בשפה מורכבות רק מאובייקטים כאלה ומכוללים. ראסל, כמו רוב הפילוסופים בעת החדשה, עסק בשאלת הקשר בין ההכרה ובין העולם החיצון לה (ראו גם [[סוליפסיזם]]). בתחילה פנה ראסל לבניית העולם החיצוני על סמך ההיכרויות שיש לנו ול"צופים אפשריים" כמותנו, ברוח ה[[פנומנולוגיה]], ואולם המימד הפסיכולוגיסטי בגישה זו הביא אותו לקבל, בסופו של דבר, שיש לבסס את ידיעת העולם החיצון לנו על בסיס משפטים וטענות שאינם מתבססים רק על מבנים לוגיים ואובייקטים אותם ניתן להכיר באופן ישיר אלא גם על טענות שלא ניתנות לביסוס [[מסדנות|מסדני]], כמו טענות [[אינדוקציה|אינדוקטיביות]] וסיבתיות, מתוך ההנחה שהעולם סדור ואינו אקראי.

<br>

<br>

===ג'י.אי. מור===

 

[[ג.א. מור|מור]] (G.E. Moore) הוא בן תקופתו של ראסל, ומי שמשך אותו מהעיסוק במתמטיקה אל הפילוסופיה. מור התנגד לקביעותיו של [[עמנואל קאנט]] בתחום המוסר וייסד את ה[[מטא-אתיקה]] ובמסגרתה טבע את המושג [[כשל נטורליסטי]]. עבודתו של מור הובילה בסופו של דבר לפיתוח (בעיקר על ידי [[ג'ון אוסטין|אוסטין]]) זרם של הפילוסופיה האנליטית בשם '''פילוסופיה של הלשון היום-יומית'''.

<br>

====אתיקה ומטא-אתיקה====

 

 

==קישורים חיצוניים==

 

== הערות שוליים ==

{{הערות שוליים}}

 

[[קטגוריה:זרמים בפילוסופיה]]