תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|
שורה 5:
ראו=[[צלבון]]}}
'''פִּגְיוֹן''' הוא כלי נשק קר שנועד לדקירה ולשיסוף הארוך מ[[סכין]] וקצר מה[[חרב]]. הפגיון מושחז לרוב משני צדיו, אך יש פגיונות חסרי פאה חדה והם משמשים לדקירה בלבד. ישנם סוגים רבים של פגיונות, כאשר סוגים רבים הותאמו לביצוע משימות ייעודיות ומיוחדות (כגון פגיונות הטלה, פגיונות דקירה סליקים, פגיונות חודרי שריון, פגיונות סיף שוברי חרבות ועוד).
הפגיונות הראשונים הופיעו ב[[תקופת הברונזה]], ב{{[[האלף ה-3 לפנה"ס|אלף ה-3 לפנה"ס}}]], לפני ה[[חרב]], שהתפתחה מפגיונות מוגדלים. פגיונות היוו כלי נשק משניים נפוצים ב[[ימי הביניים]] וה[[רנסאנס]] וכן במאות [[המאה ה-18|ה-18]] ו[[המאה ה-19|ה-19]]. פגיונות לא היו בשימוש רק על ידי לוחמים אלא כמעט בידי כל אדם שהיה זקוק לנשק ל[[הגנה עצמית]] שקל להסתירו וקל לשאתו. הפגיונות היו קלים וזולים יחסית לחרב וקטנים בהרבה ממנה, לכן היוו נשק מצוין ל[[שודד]]ים, [[התנקשות|מתנקשים]] (פגיונות "[[סטילטו]]"), [[סוחר]]ים ופשוטי העם.
 
ביחידות ה[[קומנדו]] משתמשים היום בפגיון שלהבו חד מצדו האחד ומשונן מצדו השני, הנקרא "[[סכין קומנדו]]" – פגיון רב-תכליתי המיועד להישרדות בשטח, אך גם לתקיפה שקטה והגנה עצמית.