לאון בטיסטה אלברטי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: , |
|||
שורה 25:
== אלברטי והאסתטיקה של אמנות הרנסאנס ==
אף כמחברן של יצירות ספרותיות ותאורטיות הציג אלברטי את יכולותיו המגוונות. [[קומדיה]] בשם (Philodoxios), לדוגמה, אשר חיבר בסגנון עתיק, אכן נחשבה לכזו במשך זמן רב{{הערה|1=האנציקלופדיה העברית, הערך "אלברטי".}}. לצד יצירות ספרותיות כאלו כתב אלברטי חיבורים בנושאי משפחה, בנושאי משפט וחוקים ועוד{{הערה|1=ברש, משה, '''פרקים בתאוריה של אמנות הרנסאנס והבארוק''', מאגנאס, ירושלים, 1998, עמ' 36.}}. אולם, את התפוצה הגדולה ביותר של יצירתו העיונית קיבלו החיבורים העוסקים ב[[אסתטיקה]] של האמנויות השונות. שלושת חיבוריו המרכזיים בנושא זה היו "על הציור" (Della Pittura,[[1435]])
בחיבורים אלו הציג אלברטי את השקפותיו המהפכניות בקשר לאסתטיקה של האמנויות. גם אלברטי, כמו הוגים קודמים במסורת [[ימי הביניים]], הציג את האמנות כחיקוי של הטבע. אולם הוא טען כי בנוסף לייצוג ה"נכון" של הטבע, על התיאור האמנותי לייצג גם את "היפה" ולחשוף את הטבע עצמו הטמון ביצירה{{הערה|1=ברש, משה, '''פרקים בתאוריה של אמנות הרנסאנס והבארוק''', מאגנאס, ירושלים, 1998, עמ' 42.}}. הדרך לחשיפה זו מבוססת על מסורת העשייה הציורית ועל הקשר של האמן עם הטבע עצמו. "הטבע הוא הנותן לנו את המידות", כותב אלברטי ב"על הציור". "ומאחר שתועלת רבה צומחת מהכרתן, יקדישו נא הציירים השקדנים מאמצים ללימודן מן הטבע, וישקיעו-נא עיון ועמל כדי לשמר בזכרונם את הידע ששאבו ממנו. ...אחר-כך יש לדאוג, שכל איבר יהיה נאמן לייעודו ולתפקודו."{{הערה|1=אלברטי, ליאון באטיסטה, "על הציור", בתוך: ברש, משה, '''פרקים בתאוריה של אמנות הרנסאנס והבארוק''', מאגנאס, ירושלים, 1998, עמ' 81.}}.
| |||