סמכות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
גישת רז. גישת וולף תעלה בהמשך. |
|||
שורה 174:
5 .אם הסיבה להוצאת טעמים ממאזן השיקולים נסוגה מפני טעמים אחרים מסדר שני. משכך, כדי להצדיק ציות לסמכות, יש להפעיל חשיבה הכוללת הערכה נורמטיבית מורכבת. גם אם תסיק שמקור הסמכות מוציא ממאזן השיקולים טעם כלשהו, אתה יכול להמשיך לחשוב על אותו טעם.
כדי לבחון את תחום השיפוט של הסמכות, רז מציע את "תזת ההצדקה הנורמלית". תזה זו תווה קריטריון לתחום השיפוט, שלפיו הוראה נמצאת בתחום השיפוט של הסמכות אם הנתין יפעל בצורה טובה יותר על סמך טעמים שעליו לפעול על פיהם ממילא –וישתמש בהוראה של מקור הסמכות כבמדריך פעולה. נוסחה זו מאפשרת לסמכות לטעות: כפיפות מוצדקת לסמכות אינה דורשת שהנתין יסכים לכך או יבין שהסמכות השתמשה בכוחה כיאות. אך אם הנתין – המודע ליתרונותיו של הליך קבלת ההחלטות של מקור הסמכות, ומכבד את סמכותו בשל כך – יכול לראות שההוראה שקיבל אינה אלא ניצול לרעה של כוח, או אז אותה הוראה אינה בתחום השיפוט של אותה סמכות.
יש לשים לב שגישת רז מחייבת סמכות לגיטימית להיות נהירה וברורה. אם סמכות כלשהי תסיים את דברה ב"ואהבת לרעך כמוך", מבחינת רז היא חסרת כל ערך, ומשולה ליועצת פנסיה שחוות דעתה תסתכם ב"השקע בערוץ הנכון עבורך".
| |||