פרדיגמה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סלמה (שיחה | תרומות)
עריכה
שורה 1:
'''פָּרָדִיגְמָה''' היא תבנית מחשבה במסגרת של תחום [[מדע]]י או בהקשר [[אפיסטמולוגיה|אפיסטמולוגי]] דומה.
==היסטוריה==
מונחהמונח זהפרדיגמה נטבע בסוף [[המאה ה-19]]. בתחילה היה השימוש במילה רווח בשדה ה[[דקדוק]]. מילונים מתחילת [[המאה ה-20]] מציינים את משמעות המילה רק בהקשר הדקדוקי של ה[[שפה]] או ה[[רטוריקה|רטורי]], כתחליף ל[[משל]]. בשדה ה[[בלשנות]] השתמש [[פרדינן דה סוסיר]] במונח "פרדיגמה" על מנת להצביע על סדרה של אלמנטים לשוניים הדומים זה לזה.
 
[[פילוסופיה של המדע|פילוסוף המדע]] [[תומאס קון]] נתן למונח את משמעותו הנוכחית כאשר השתמש בו כדי להתייחס למערך הכולל של העמדות, התפיסות והשיטות המגדירים את החשיבה המדעית בתקופה נתונה. ב[[ספר]]ו "[[המבנה של מהפכות מדעיות]]" משנת [[1962]] טבע קון את המונח 'פרדיגמה' בהתייחסו להשקפה הרווחת אצל קהילת מדענים העוסקת באותו תחום בתקופה מסוימת. בעקבות ביקורת שנמתחה על כך שהוא השתמש במונח 'פרדיגמה' במשמעויות רבות ושונות זו מזו, שיפר קון את הגדרתו. בנוסף, בשל האינפלציה בשימוש הלא -מדויק במושג המקורי 'פרדיגמה' מאז פרסום ספרו, קון אף הציע להחליף את המונח 'פרדיגמה' במונח 'מטריצה דיסצפלינרית'. לפי הגדרתו המשופרת של קון, פרדיגמה, או מטריצה דיסצפלנרית, כוללת ארבעה רכיבים:
מונח זה נטבע בסוף [[המאה ה-19]]. בתחילה היה השימוש במילה רווח בשדה ה[[דקדוק]]. מילונים מתחילת [[המאה ה-20]] מציינים את משמעות המילה רק בהקשר הדקדוקי של ה[[שפה]] או ה[[רטוריקה|רטורי]], כתחליף ל[[משל]]. בשדה ה[[בלשנות]] השתמש [[פרדינן דה סוסיר]] במונח "פרדיגמה" על מנת להצביע על סדרה של אלמנטים לשוניים הדומים זה לזה.
 
[[פילוסופיה של המדע|פילוסוף המדע]] [[תומאס קון]] נתן למונח את משמעותו הנוכחית כאשר השתמש בו כדי להתייחס למערך הכולל של העמדות, התפיסות והשיטות המגדירים את החשיבה המדעית בתקופה נתונה. ב[[ספר]]ו "[[המבנה של מהפכות מדעיות]]" משנת [[1962]] טבע קון את המונח 'פרדיגמה' בהתייחסו להשקפה הרווחת אצל קהילת מדענים העוסקת באותו תחום בתקופה מסוימת. בעקבות ביקורת שנמתחה על כך שהוא השתמש במונח 'פרדיגמה' במשמעויות רבות ושונות זו מזו, שיפר קון את הגדרתו. בנוסף, בשל האינפלציה בשימוש הלא מדויק במושג המקורי 'פרדיגמה' מאז פרסום ספרו, קון אף הציע להחליף את המונח 'פרדיגמה' במונח 'מטריצה דיסצפלינרית'. לפי הגדרתו המשופרת של קון, פרדיגמה, או מטריצה דיסצפלנרית, כוללת ארבעה רכיבים:
# הכללות סמליות - המרכיבים הצורניים או הניתנים להצרנה בקלות של התאוריה המדעית, כגון נוסחאות [[מתמטיקה|מתמטיות]], ניסוחי תגובות כימיות וכו'.
# התחייבויות מטאפיזיות של קהילת המדענים - ההסכמה בין המדענים על ה[[אונתולוגיה]] של התאוריה, כלומר: העצמים שקיימים ב[[עולם]] ותכונותיהם.
שורה 12:
 
== מעברי פרדיגמה ==
לעתים, [[מהפכות במדע|מעברי פרדיגמה]] הינםהם דרמטיים ביותר, במיוחד כאשר אין מצפים להם. אחת הדוגמאות הינה ההתפתחות שחלה בתחום ה[[פיזיקה]] בין סוף [[המאה ה-19]] ותחילת [[המאה ה-20]]. בסוף המאה התשע עשרה נראתה הפיזיקה כתחום המשלים את מעט הקצוות התאורטיים שנותרו על מנת ליצור מערכת הידועה ומובנת ברובה הגדול. בשנת [[1900]] [[ויליאם תומסון|לורד קלווין]] הצהיר את הצהרתו הידועה לפיה "אין מה לגלות בפיזיקה עוד. כל שנותר הוא רק מדידות מדויקות יותר ויותר". חמש שנים לאחר מכן [[אלברט איינשטיין]] פרסם את מאמרו על [[יחסות פרטית|תורת היחסות הפרטית]], אשר זיעזע את המחשבה הפיזיקלית אשר התייחסה עד אז לכללים הפשוטים והמובנים לכל הכלולים במכניקה ה[[אייזק ניוטון|ניוטונית]], ובהם השתמשו לתאר מונחים כ"כוח" ו"תנועה" במשך שלוש מאות שנים. במקרה זה שימשה הפרדיגמה החדשה על מנת להפוך את קודמתה למקרה מיוחד (המכניקה הניוטונית משמשת להערכת גדלים פיזיקליים הקשורים במהירויות נמוכות יחסית ל[[מהירות האור]]).
 
בספר "המבנה של מהפכות מדעיות" כתב קון כי "מעבר מוצלח מפרדיגמה אחת לשנייה דרך מהפכה הוא דרך ההתפתחות הרגילה של המדע הבוגר". רעיונו של קון היה עצמו מהפכני לזמנו, וגרם לשינוי מהותי בדרך בה דיברה הקהילה האקדמית על המדע. כך, הוא גרם ל"מעבר פרדיגמה" בהיסטוריה, [[פילוסופיה של המדע|הפילוסופיה]] והסוציולוגיה של המדע.
 
==שימושים נוספים==
השימוש המקובל הנוסף במילה "פרדיגמה" היא במובן של "ראיית העולם" (בגרמנית: Weltanschauung). כך לדוגמה במדעי החברה, משתמשים במושג לתאר סידרה של התנסויות, אמונות וערכים, המשפיעים על הדרך בה היחיד תופס את המציאות ומגיב לתפיסה זו. מדעי החברה אימצו את המונח של קון "מעבר פרדיגמה" על מנת להתייחס לתופעה חברתית מסוימת, מעבר למשמעות אליה התכוון קון.
 
כן משתמשים במילה על מנת לציין מבנה, סידרה או טיפוס המובדל במובהק מאחרים. בהקשר זה משתמשים לרוב בשדה ה[[עיצוב]]. פרדיגמות עיצוביות, או "[[ארכיטיפ]]ים", יוצרים תקדימים תפקודיים לפתרונות עיצוביים.
שורה 26:
 
==אטימולוגיה ותרגום לעברית==
מקור המילה מ[[יוונית]] paradeigmia, שפירושה: תבנית / מתכונת, או מהמילה היוונית paradeiknunai, שפירושה: דוגמה / הדגמה. ניתן לתרגם את המונח לעברית כ"עלדגם", ויהודה מלצר אכן שקל לעשות זאת בתרגמו את ספרו של תומאס קוּן "[[המבנה של מהפכות מדעיות]]" לעברית.{{מקור}}
 
==ראו גם==