כרטיסי אשראי לישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-(?:\u200e|\u200f)+(\]|\[) +\1) |
מ הסרת פרמטרים מיותרים בתבנית:ynet (דיון) |
||
שורה 54:
ההתמודדות של כאל עם פתיחת שוק הויזה לתחרות, הביאה לביטול דמי החבר ועמלות רבות על הכרטיסים שתפעלה כאל, הפחתת ריביות במסלולי אשראי והשקת הגלגול הראשון של הלוואות (על חשבון היתרה הפנויה לניצול במסגרת האשראי בכרטיס) ופריסת החיוב החודשי - מהלך שמותג כ"איזי קרדיט", במענה למוצרים מקבילים שהשיקה "אלפא קארד". ואולם, עם התייצבות נתחי השוק בענף שבה והעלתה את העמלות ואת שיעורי הריבית על אשראי (לצד פיתוח פתרונות אשראי חדשים).
בתחילת שנת 2000 בעקבות דרישה של הרגולטור, הבנקים פרקו את השותפות בחברה ובהתמחרות זכתה דיסקונט, באופן מפתיע, בזכות לרכוש את החלק של לאומי{{הערה|{{גלובס|שלומית לן|הכול אישי|1000187666|4 במרץ 2007}}}}. דיסקונט רכשה את מניות לאומי בחברה ומיד מכרה 20% ל[[הבנק הבינלאומי|בנק הבינלאומי]], 24% ל[[אליעזר פישמן]] ו-5% להראל השקעות{{הערה|1=יהודה שרוני, [http://www.nrg.co.il/online/16/ART/768/189.html פישמן לשותפיו בכאל: מצאתי רוכש לאחזקותי], באתר [[nrg מעריב]], 13 באוגוסט 2004}}. בנק לאומי הקים בעקבות זאת את "לאומי ויזה" ורוב לקוחותיו עזבו את חברת כא"ל ועברו ללאומי קארד. הבנק הבינלאומי הביא לכאל את לקוחותיו ובכך צירף כ-200,000 לקוחות לחברה{{הערה|{{גלובס|דפנה צוקר|אינווסטק: הבינלאומי, דיסקונט והמזרחי הרוויחו מעסקת כאל, לאומי הפסיד|548314|26 בדצמבר 2001}}}}. פישמן מכר את אחזקותיו בחברה בשנת 2006 לדיסקונט{{הערה|{{ynet|אבי שאולי|דיסקונט רוכש מפישמן את אחזקותיו בויזה כאל|3281402|25 ביולי 2006
בשנים 2000-2003 כיהן כמנכ"ל החברה דב קוטלר ומשנת 2003 כיהן כמנכ"ל החברה בועז צ'צ'יק{{הערה|{{ynet|תני גולדשטיין|נולדו בתשס"ג: דור חדש של מנהלים|2763817|26 בספטמבר 2003
בדצמבר [[2011]] נפתחה חקירה נגד חברת כ.א.ל ונגד המנכ"ל לשעבר בועז צ'צ'יק על ידי יחידת [[להב 433]] ו[[היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית]] בחשד כי בין השנים 2010-2007 רימתה החברה את ארגוני האשראי הבינלאומיים, מבעלי מותגי האשראי [[ויזה (חברה)|ויזה]] ו[[מסטרקארד]], וביצעה בין היתר עבירות של [[הלבנת הון]], [[שוחד]] ו[[קבלת דבר במרמה]]. על פי החשדות, החלה החברה לחדור לשוק סליקת העסקות באינטרנט באתרי [[הימור]]ים ו[[פורנוגרפיה|פורנו]], וכתוצאה מהגדלת נפח הפעילות וזיהוי הפוטנציאל העסקי בתחום, הוקמה ב-2008 חברת הבת "כאל אינטרנשיונל". החברה נחשדה בכך שהיא ביצעה סליקה בקידוד כוזב המעיד על פעילות לגיטימית של מסחר בעסקים אלה, ואישרה בתי עסק לסליקה ללא הליך זיהוי לקוח תוך התעלמות מהוראות החוק והצו לאיסור הלבנת הון, נוהלי [[בנק ישראל]] והרגולציה של חברות האשראי הבינלאומיות. בדצמבר [[2014]] הוחלט להגיש כתב אישום נגד המעורבים בפרשה, בכפוף לשימוע, אך בנובמבר [[2016]] הגיעה החברה להסכם פשרה עם [[פרקליטות המדינה]] במסגרתו תשלם קנס של 85 מיליון שקל ובתמורה לכך לא יוגש כתבי אישום בפרשה - לא נגד החברה עצמה וגם לא נגד עובדיה, בהם המנכ"ל לשעבר בועז צ'צ'יק וסמנכ"ל הסחר בחברת הבת, סטיב גרינשפן.{{הערה|{{TheMarker1|סיון איזסקו|בגלל אתרי הימורים ופורנו: כתבי אישום נגד חברת האשראי כאל - בכפוף לשימוע|markets/1.2619130|21 באפריל 2014}}{{ש}}{{TheMarker1|מיכאל רוכוורגר|הסדר פשרה בפרשת ההימורים בכאל: תשלם קנס של 85 מיליון שקל|markets/1.3112588|4 בנובמבר 2016}}}}
|