חנינאי כהנא בן הונא גאון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אסיאתי (שיחה | תרומות)
סקריפט החלפות (הייתה)
שורה 1:
רב '''חנינאי כהנא בן הונא גאון''' - הגאון ה13 משלשלת ה[[גאונים]] אשר ב[[ישיבת סורא]] שב[[בבל]] בשלהי שלטון [[האימפריה הסאסנית]].
 
רב חנינאי היה [[כהן]], וציפייתו לבניית [[בית המקדש]] התבטאה בכך שהיה מגדל את צפורן אצבעו להיות מוכן לעבודת ה[[מליקה]] של קרבן עופות על המזבח.{{הערה|1=אטלס עץ חיים חלק ד דף שכא ((אוצר הגאונים למסכת תענית, דף ל)}}
 
רב חנינאי היה [[כהן]], וציפייתו לבניית [[בית המקדש]] התבטאה בכך שהיה מגדל את צפורן אצבעו להיות מוכן לעבודת ה[[מליקה]] של קרבן עופות על המזבח.{{הערה|1=אטלס עץ חיים חלק ד דף שכא ((אוצר הגאונים למסכת תענית, דף ל)}}
 
==תיארוך==
שורה 10 ⟵ 9:
== חיבוריו ופסקיו==
 
לפי עדותו של רב האי גאון היתההייתה בידו תשובה הלכתית של רב חנינאי כהנא גאון{{הערה|1=תשובת רה"ג, הובא בשערי צדק ח"ד סימן יב}} וכמו כן כמה מפסקיו ומפירושיו מופיעים בספר [[הלכות גדולות]].
 
אחד מן המפורסמים מבין פסקיו של רב חנינאי הוא קביעתו ההלכתית שרשאי אב להוריש כל נכסיו לבן אחד מבין מספר בניו - גם אם אינו הבכור, זאת כדעתו של ה[[תנא]] [[רבי יוחנן בן ברוקה]].{{הערה|1=יש בידינו פס"ד שכתב אדונינו מר רב חנינאי כהא בר הונא ריש מתיבתא..דהלכה כרבי יוחנן ב"ב({{בבלי|בבא בתרא|קל}} שדברי השכיב מרע קיימין להוריש כל נכסיו לבן א' ולא שייר כלום לשאר בניו)-תשובת רה"ג שערי צדק תשובות הגאונים דף קד (ירושלים תשכ"ו}}
 
 
יש מציינים את גדלותו של הרב חנינאי כהנא בכך שבנוסף לקבלת התיאור "אדונינו", הרב האי גאון ראה צורך להסתמך עליו כנוסף לפסק דין מפורש של [[שמואל (אמורא)]].{{הערה|1=הערה בספר הלכות גדולות, הלכות נחלות, דף תקנ}}{{דרוש מקור}}