רימון יד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות (ארצות הברית)
וכפי שכתב נייגל קולדר בספרו מוח האדם: זהו איבר העוסק רוב הזמן בהכנסת חתיכות מתכת קטנות לתוך מוחות אחרים
שורה 6:
'''רימון יד''' הוא [[פצצה]] שנועדה להיזרק על ידי [[חייל]]. מקור השם הוא מהפרי [[רימון מצוי|רימון]], מהגודל הכללי שלו ומהעובדה שגרעיניו הרבים מזכירים את הרסס המצוי ברימון. בזמנים עתיקים היו [[גרנדיר]]ים (רמנים) - חיילים המתמחים בתפעול ובזריקת רימונים. כיום, כל חייל קרבי מאומן בזריקת רימונים, עקב הפשטת השימוש בהם.
 
== היסטוריה ==
הביזנטים גילו שניתן להשתמש ב"אש יוונית" - תערובת של נפט וכוהל, על ידי הטלת כדים המתפוצצים וניצתים עם נפילתם. צבאות המוסלמים למדו מהם ולחמו נגד הצלבנים עם רימונים מסוג זה. רימון כזה נתגלה ונמשה מן הים בחופי ישראל.{{הערה|1=[http://www.dailymail.co.uk/sciencetech/article-3758183/Now-s-time-bomb-700-year-old-hand-grenade-used-Crusades-sea-Israel.html פצצת זמן! רימון בן 700 שנה מתקופת הצלבנים נמשה מן הים בצפון ישראל] ריצ'רד גריי, 26 באוגוסט 2016, דיילי מייל {{באנגלית}}}}
 
הטלת פצצות תבערה נמשכה במשך שנים רבות, ויחידות חיילים מיוחדות לצורך הטלטן בצבא הצרפתי נקראו גרנדיארים. צבאות אחרים, של אנגליה, רוסיה ועוד, חיקו את הצרפתים וקראו גם ליחידותיהם הגרנדירים, ואף השתמשו בסמל דומה של רימון בוער. רימונים חדשים מסוג זה - כלומר פצצות תבערה פותחו בידי הרוסים ונקראו בקבוקי מולוטוב. הטלת בקבוק מולוטוב שימשה את הישוב העברי ב[[מלחמת העצמאות]] בתש"ח בין היתר בדגניה כאשר טנק סורי עצר בשערי דגניה, ושאר הכוחות נסוגו. בימינו פצצות התבערה משמשים את ארגוני האיבה בפעולות טרור, ופורסמו מספר מקרים בהם נשרפו למוות תינוקות ואזרחים שעל כלי רכבם נזרקו בקבוקי תבערה.
 
בשנת 1848 האנגלי רוברט ייל, שעסק בזיקוקין די נור תוצרת סין, המציא את רימון העשן הראשון, שייצר עשן רב ולאורך זמן, על מנת להסתיר את תנועת החיילים התוקפים או נסוגים.
 
במלחמת החפירות בתעלות ובביצורים ב[[מלחמת קרים]], האנגלים השתמשו ברימון יד מאולתר שהוכן במקום. ב[[מלחמת האזרחים של ארצות הברית]] שני הצדדים השתמשו בסוג רימון יד שנתפוצץ בעת שפגע בקרקע והפעיל מדחף שגרם לפיצוצו. בעת [[מלחמת העולם הראשונה]] בשנת 1915, המציא לראשונה האנגלי ויליאם מילס את רימון היד המושהה המתפוצץ לרסיסים לאחר זמן, אחרי שחרור ידית נצורה. מילס רשם פטנט על המצאתו, וייצר אותו. רימון זה שימש בלוחמת התעלות של מלחמה זו.
 
בשנת 1902 החליט משרד המלחמה הבריטי על הוצאת רימוני היד מן הלחימה בגלל הסכנה שלהם לחיילים המטילים אותם ויעילותם הנמוכה, אך כבר שנתיים לאחר מכן, בעקבות דיווחים על הצלחת הלחימה איתם בקרבות התעלות של [[מלחמת רוסיה-יפן]] הוחלט לנסות ולייצר רימון יד קטלני לאויב ובטוח לנושא ומטיל אותו.
 
בעת [[מלחמת העולם הראשונה]] בשנת 1915, המציא לראשונה האנגלי ויליאם מילס את רימון היד המושהה המתפוצץ לרסיסים לאחר זמן, אחרי שחרור ידית נצורה. מילס רשם פטנט על המצאתו, וייצר אותו. רימון זה שימש בלוחמת התעלות של מלחמה זו.
 
== סוגים של רימונים ==